מלאכת שלמה על משנה יומא ח:ב

1האוכל ככותבת הגסה וכו'. ואית דגרסי האוכל ביה"כ ככותבת וכו' וכן בתוספתא ובירוש' והרא"ש והר"ן ז"ל גם בנכ"י וביד ר"פ שני דהלכות שביתת עשור:

2ככותבת. תמרה גסה והיא פחותה מכביצה עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט כרב זביד. ורב יהודה פליג עליה ואמר דיתירה מכביצה היא וטעמא דתרוייהו מפ' בגמ':

3כמוה וכגרעינתה. בגמ' בעי רב פפא ככותבת שאמרו כגרעינתה או שלא כגרעינתה פירשו תוס' בשם הערוך ז"ל שפי' בשם רבינו נסים גאון ז"ל גרסי' בגמ' דבני מערבא א"ר יוסי זאת אומרת צריך למעך את חללה שאם לא כן הל"ל כמוה וכגרעינתה וכחללה ולהכי איצטריך למיתני ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה לחומרא דלא תיטעי ותשער כמוה כמו השלמה דנפיש שיעוריה דהוי לקולא אלא מכי אכיל כמוה וכגרעינתה בלחוד בלא חללה נמי מיחייב והיינו דקא מיבעיא ליה הכא כגרעינתה דהיינו לאחר שנתמעך חללה או שלא כגרעינתה פי' כברייתה ממש קודם שנתמעך חללה. ורש"י ותוס' ז"ל פירשו הבעיא בשיטות אחרות שונות זו מזו עיין עליו. וכתוב במגיד משנה שם ר"פ שני דלפי מה שכתב רבינו פרק ראשון מהלכות עירובין משקל הביצה היא ל"ה ארגינץ ועוד כמו שמבואר למחשב לפי מה שכתבתי שם עכ"ל ז"ל ומשם תוכל לדון למשקל הכותבת שהוא פחות מכביצה מעט ולמשקל כזית שיש אומרים דשיעור הזית הוי כחצי ביצה:

4והשותה מלא לוגמיו. גרסי' דהא אמר רב יהודה אמר שמואל לא מלא לוגמיו ממש אלא כל שאילו וכו' ואימא במתני' כמלא לוגמיו ולפי זה מתני' ודאי דלא כב"ש שהם אומרים בברייתא אינו חייב עד שישתה רביעית (הגהה תימה לע"ד שמצאתי בבית יוסף טא"ח סוף סימן רע"א בשם המרדכי ישן וז"ל בקיצור ותו דרביעית הוא שיעור כוס של ברכה ומלא לוגמיו גדול כדמוכח מרביעית בפ' יה"כ גבי מחלוקת ב"ש וב"ה ע"כ ולא מסתבר דהתם מייתי ראיה מלוגמו של (בן) אבטיח שהוא יותר מכמלא לוגמיו ולא תני לה גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה מפני לוגמו של (בן) אבטיח שהיה מחזיק יותר מרביעית דהוו להו ב"ש לחומרא:

5כל האוכלין מצטרפין. והוא שלא שהה בין אכילה ראשונה לאכילה אחרונה יותר מכדי אכילת פרס אבל כל ששהה יותר משיעור זה אינם מצטרפים למלקות וכרת ומיהו איסורא מיהא איכא הר"ן ז"ל:

6כל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו. לדעת הרמב"ם ז"ל והוא שלא שהה בין תחלת השתיה לסופה אלא כדי שתיית רביעית אבל אם שהה יותר מזה אין מצטרפין אבל מברייתא דבכריתות פ' אמרו לו משמע דשתיה נמי בכדי אכילת פרס מצטרפת כאכילה כמו שכתבה הר"ן ז"ל ע"ש:

7האוכל והשותה אינם מצטרפין. גמ' מאן תנא אמר רב חסדא במחלוקת שנויה ור' יהושע היא דתנן בפ"ד דמעילה כלל א"ר יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין זה עם זה טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו אין מצטרפין זה עם זה ורב נחמן אמר אפי' תימא רבנן ע"כ לא קאמרי רבנן התם אלא לענין טומאה דשם טומאה חד הוא אבל הכא משום יתובי דעתא הוא והא לא מיתבא דעתא וכן אמר ריש לקיש במחלוקת שנוייה ור' יהושע היא ור' יוחנן אמר אפי' תימא רבנן וכו' וביד פ' ששי דהלכות שגגות סי' ה':