מלאכת שלמה על משנה זבים ג:ב
מלאכת שלמה על משנה זבים · Melekhet Shelomoh on Mishnah Zavim 3:2
Open in the reader →1מגיפין או פותחין. נראה לפרש בין אם מגיפין או פותחין הזב והטהור טמא מטעם היסט הזב ואטמאים דקתני לעיל ברישא קאי וכן מעלין זה את זה מן הבור ומפשילין בחבלים ואורגים. משמע מפי' הרמב"ם ז"ל שכתב מגיפין וכו' ואלה כולם מונים מן ההיסט עכ"ל ז"ל:
2עד שיהא זה מגיף וזה פותח. אבל שניהם מגיפין או פותחין במלאכה קלה כזאת אין האחד נתלה על חבירו ודומה למשאן קל דטהורין. הרא"ש ז"ל:
3עד שיהא הטהור מעלה את הטמא. (א) אז הטמא נתלה מכח הטהור וה"ל כמו כרע המשכב בכף מאזנים אבל טמא מעלה את הטהור האדם ובגדיו ראשון כדין משא הזב אבל טהורין ממדרס ורבנן סברי גם כשהטמא מעלה הטהור כיון שהטמא מלמעלה חשבינן לי' כנתלה על בגדי הטהור וכן אם היו מפשילין בחבלים פי' גודלין וחכמים חשבי ליה מלאכה קלה אבל אורגין בין בעמידה בין בישיבה או טוחנין מלאכה כבדה היא ורש"א דוקא טחינה ברחיים של יד לאו דוקא נקט של יד דה"ה רחיים של חמור לר"ש דהכי קתני בהדיא בברייתא ומודה ר"ש בשנים שהיו טוחנים ברחיים של חמור או ברחיים של יד או טוחנים ברחיים ר"ש אומר וכו' כך מצאתי מוגה:
4פורקין מן החמור. בפ"ק דנדה דף ז' קאמר דתנן זב וטהור שהיו פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאן כבד טמא משאן קל טהור וכולן טהורין לבני הכנסת וטמאין לתרומה ופי' רש"י ז"ל וכולן טהורין לבני הכנסת אפילו משאן כבד וכתבו עליו תוס' ז"ל ואין נראה דוכולן קאי אמשאן כבד דבמשאן כבד נראה דטמא אפילו לחולין דא"א שלא יסיט זה את זה אלא אמשאן קל קאי וכן משמע במס' זבין דקתני התם משאן קל טהורין לבני הכנסת וטמאין לתרומה והא דקתני הכא וכולן טהורים לבני הכנסת. אכל עניינא דטהרה דהתם קאי עכ"ל ז"ל משמע שהיה להם ז"ל נוסחא אחרינא בגירסת המשנה וכן כתב ג"כ הר"ש ז"ל דאית דלא גרסי אלא משאם קל טהורים לבני כנסת ול"ג וכולם ע"כ:
5בזמן שמשאם וכו'. מ"מ שמשואן בוי"ו והכי נמי הגיהו במתני' דבריש פרקין דלקמן:
6וכולן טהורין לבני הכנסת (ב). הא דקרי הכא בני הכנסת לאוכלי חוליהן בטהרה ובפרק כל פסולי המוקדשין גבי בכור דיש לו מום מובהק דהתרתו ע"פ ג' בני כנסת פי' הדיוטות שאינם מומחין. בכל מקום קורא בני כנסת הפחותין מעלה אחת מן השנויים אצלם מלשון קבוץ המון העם. הרא"ש ז"ל. וז"ל תוס' ז"ל פ"ק דנדה וא"ת דהכא קרי בני כנסת לאוכלי חוליהן בטהרה ובפרק פסולי המוקדשין גבי מומי בכור קאמר דהתרתו ע"פ שלשה בני כנסת והתם אפילו שלשה הדיוטות כשרים וי"ל דהכא נמי מזכיר בני הכנסת לגריעותא כלומר שאינם אוכלים תרומה ע"כ וכן פי' הר"ש ז"ל ג"כ. והרמב"ם ז"ל פירש וכולן פי' כל השנויין בזה הפרק הם טמאים וראשון לטומאה לענין תרומה ומה שמלמעלה ממנה בקדושה אבל שלא יבא לבית הכנסת שנייחד לו מקום כזבים ומצורעים לא ע"כ: