מלאכת שלמה על משנה זבחים יא:ד

1אחד הבגד ואחד השק ואחד העור טעונים כבוס. בגמרא פריך למימרא דעור בר כבוס הוא ורמינהי דתנן בפ' כ"א דמסכת שבת היתה עליו לשלשת מקנחה בסמרטוט היתה על של עור נותנין עליה מים עד שתכלה ותירץ אביי הא רבנן הא אחרים דתניא הבגד והשק מכבסו הכלי והעור ניגרדו אחרים אומרים הבגד והשק והעור מכבסו והכלי מגרדו והקשה רבא ומי איכא למ"ד דעור לאו בר כבוס הוא והכתיב והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס ומסיק רבא גופיה דשאני עור דקרא דמיירי בנגעים וכיון דצרעת מגופיה קא פרחא מלחלחא ליה ומשויא ליה רך הלכך קרא אפילו בקשין דסתמא כתיב ומתניתין דהכא דוקא ברכים וכי פליגי אחרים ורבנן בקשים וגבי שבת דקתני נותן עליה מים עד שתכלה דשמעת מינה אין כבוס בעור אע"ג דמיירי בכרים וכסתות דסתמא רכין עבדי להו לשכב עליהם היינו טעמא משום דעור שרייתו לא זהו כבוסו אבל כבוס ממש דהיינו לכסכס ולשפשף צידו זה על צדו זה כדרך מכבסי הבגדים אסור בעורות רכין:

2הכבוס במקום קדוש כצ"ל:

3מריקה ושטיפה בכלי נחושת. וראיתי שמחק ה"ר יהוסף ז"ל מלות ומריקה ושטיפה בכלי נחשת במקום קדוש וכתב בכל הספרים לא מצאתי זה:

4זה חומר בחטאת מקדשי קדשים. בגמרא פריך ותו ליכא והאיכא חומרא אחרינא שנכנס דמה לפני לפנים מה שאין כן בשאר קדשים ומשני בחטאות החיצונות מיירי ופרכינן בחטאות החיצונות נמי איכא שאם נכנס דמה לפני לפנים פסולה ומשני כר' עקיבא ס"ל לתנא דידן דאמר כל דמים שנכנסו לכפר בהיכל פסולין ופריך והאיכא חומרא שכן מכפרין על חייבי כרתות ומשני בחטאת דשמיעת קול מיירי והדר פריך והאיכא חומרא שכן טעונה ד' מתנות מפוסקות ושאר קדשים שתים שהן ד' בלי פיהוק ומשני כר' ישמעאל ס"ל לתנא דידן דאמר כל דמים טפונין ד' ופרכינן לר' ישמעאל נמי איכא חומר בחטאת שהוא טעון על ד' קרנות ומהדר ליה וליטעמיך טובא איכא שהרי חטאת טעונה קרן ושאר דמים ניתנין למטה מן החוט ואיכא נמי שטעונה אצבע ושאר דמים נזרקין מן הכלי מרחוק למזבח ואיכא נמי שטעונה חודה של קרן מה שא"כ בשאר דמים אלא חד מתרי תלתא חומרי נקט ותוס' ז"ל הקשו תימא מ"מ קשה זה חומר דמשמע זה חומר תו לא. גמרא תניא חומר בהזאה ממריקה ושטיפה וחומר במריקה ושטיפה מבהזאה חומר בהזאה שההזאה ישנה בחטאות החיצונות ובחטאות הפנימיות שבשניהם דם חטאת שניתז על הבגד טעון כבוס דשנה לפני זריקה מה שא"כ במריקה ושטיפה חומר במריקה ושטיפה שהמריקה ושטיפה נוהגת בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים בישל במקצת הכלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי מה שאין כן בהזאה. וזה פי' התי"ט. זה חומר לשון הר"ב אכיבוס קאי כו' עד סה"ד וגם החכם הר"ר סולימאן ז"ל כתב וז"ל אכיבוס קאי תימא דאע"ג דקתני מתני' לקמן אחד קדשי קדשים וא' קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה מ"מ לא בעינן במקום קדוש אלא בחטאת ולפיכך נראה דאכולהו קאי וכ"כ בהדיא הרמב"ם ז"ל בחבורו עכ"ל ז"ל: