מלאכת שלמה על משנה זבחים יב:ב

1כתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א גרסינן הכא בראש משנה זו כל שאין לו בבשר אין לו בעורות שנאמר עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה כל שלא זכה וכו':

2כל שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה וכו' עדי סוף סימן ד' פ"ה דהלכות מעשה הקרבנות סימן י"ט כ' כ"א:

3שנאמר עולת איש עולה שעלתה לאשים. הוה משמע דדריש איש לשון אשה ריח ניחוח ועיין במ"ש סוף סימן ד' דפ' איזהו מקומן בשם אבודרהם ז"ל אמנם בגמרא בברייתא משמע דגרסינן שעלתה לאיש דהיינו בעלים דקאמר פרט לשנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה וכן הוא ג"כ בת"כ פ' צו רפ"ט וגם שם ביד וכן ג"כ הגיה החכם הר"ר סולימאן ז"ל וכן ג"כ הגיה החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וכתב שכן מצא בכל הספרים לאיש. אכן לשונו של הרמב"ם ז"ל בפירושו אסיפא דקתני אע"פ שלא עלתה לבעלים עורה לכהנים כתב ומה שאמר עולה שעלתם לאיש אינו רוצה לומר עלתה משום חובה אבל ר"ל עלתה לגבי מזבח ע"כ משמע דאע"ג דגריס במשנה לאיש הפי' הוא ר"ל כמו אשה ריח ניחוח. ומה שפירש ר"ע ז"ל דעור העולה שנשחטה שלא לשמה הוי לכהנים הואיל וזכה המזבח בבשרה הוא פירש הרמב"ם אבל רש"י ז"ל פירש דמרבוייא אתיא וכדאיתא בברייתא בגמרא. ובגמרא דייק מדלא מפליג בין שהופשט קודם הפסול בין לא הופשט אלמא אע"ג דאפשטיה לעור קודם זריקה ונפסל הבשר ואח"כ זרק קאמר דלא זכו בעורה מני ר"א בר"ש היא דאמר אין הדם מרצה על עור חלקו בפני עצמו בלא בשר כגון אם נפסל הבשר ואין הדם מרצה עליו אף העור לא יצא מידי מעילה להיות ניתר לכהנים אימא סיפא כל הקדשים שאירע בהן פסול קודם הפשטן אין עורותיהן לכהנים אחר הפשטן עורותיהן לכהנים אתאן לרבי דפליג עליה דר' אלעזר בברייתא ואמר הדם מרצה על עור חלוץ בפני עצמו להיות ניתר העור לכהנים רישא ר"א בר"ש וסיפא רבי ושני אביי מדסיפא רבי היא רישא נמי רבי היא ומודה רבי שאין הפשט קודם זריקה ואע"ג דאמר הדם מרצה על העור בפני עצמו היכא דאתרמי דאפשיט קודם זריקה מודה הוא שאין הכהנים רגילין בכך ואסור לשהות הדם כ"כ הלכך מתניתין נמי דקתני כל שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה טעמא משום דפסול דק דם זריקה קודם הפשט הוא מיהו היכא דאתרמי דהפשיט קודם זריקה ונפסל אחר הפשט אע"פ שלא זכה המזבח בבשרה זכו הכהנים בעורה ומשנתינו דברה בהווה ורבא אמר מדרישא ר"א בר"ש סיפא נמי ר"א בר"ש ומאי קודם הפשט ומאי אחר הפשט קודם שיראו להפשט אחר שיראו להפשט קודם שיראו להפשט דהיינו קודם זריקה אין עורותיהן לכהנים ואפילו הופשט ואח"כ נפסל וכ"ש כשהוא עם הבשר דאין דם מרצה על עור בלא בשר. לאחר שיראו להפשט דהיינו לאחר זריקה עורותיהן לכהנים ואפילו עודו העור עם הבשר כשנפסל כדקאמר ר"א בר"ש בהדיא בברייתא כיון שנזרק הדם והורצה בשר שעה אחת יפשיטנו ועורו לכהנים: