מלאכת שלמה על משנה זבחים יב:ד
מלאכת שלמה על משנה זבחים · Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim 12:4
Open in the reader →1קודם להפשטן וכו' לאחר הפשטן. כצ"ל:
2א"ר חנינא וכו'. הרא"ש ספ"ג דבכורות. ותשובות הרשב"א ז"ל סימן תש"ל:
3מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השריפה. בגמרא פריך והרי פרים ושעירים הנשרפים ומשני למצותם לא קאמר ופריך והאיכא קודם הפשט וקודם זריקה דבין לר' אלעזר בין לרבי נשרף לרבי משום דקודם הפשט ולר' אלעזר משום דקודם זריקה ומשני חלוץ קאמר והנפסל קודם הפשט עורו נשרף בבשרו ואין מפשיטין אותו ופריך והא איכא הפשט וקודם זריקה דלר' אלעזר נשרף וחלוץ הוא ומשני כרבי ס"ל לר' חנינא דאמר הדם מרצה על העור ואב"א אפילו תימא ר' חנינא כר' אלעזר ס"ל ודקא קשיא לך הא איכא אירע בו פסול אחר הפשט קודם זריקה לא אתרמי בימיו דאפילו לרבי דאמר הדם מרצה על העור בפני עצמו מודה הוא דאין הפשט קודם זריקה ור"ש לר"א בר"ש דלא הורגלו בכך ופריך והא איכא נמצא טרפה בבני מעים ומשני קסבר נמצא טריפה בבני מעים מרצה דייקא נמי דקתני א"ר עקיבא מדבריו למדנו וכו' ופרכינן ואלא מאי קמ"ל ר"ע כיון דאשמעינן ר' חנינא דאמר בשאר קדשים מרצה למה ליה לאשמועינן בבכור ומשנינן הא קמ"ל דאפילו בגבולים וכדמפרש ר"ע ז"ל:
4אמר ר"ע מדבריו למדנו וכו'. משמע דוקא בעורו יאותו הכהנים אבל בבשרו לא דאפילו לעו"ג אסור והקשה הר' אפרים דבפ' כל פסולי המוקדשין מתיר ר"ע אפילו לעו"ג וי"ל דמידי דלא חזי לישראל אסור להאכילו לכלב ולעו"ג אבל מידי דחזי לישראל כיון שנפדו שרי ליתן לכלב והיינו טעמא דדרשינן הכי ואכלת ולא לכלביך כלומר דבר שאין עומד אלא לכלביך הוא דלא תפדה אבל היכא דחזי לדידיה אישתרי לגמרי דאתקש לצבי ואיל תוס' ז"ל. ואיתה בתוס' ר"פ התערובות ודפרק כל פסולי דף ל"ב:
5וחכמים אומרים אין לא ראיתי ראיה. עיין בשלטי הגבורים ר"פ השוכר את הפועלים שהשיב שני תירוצין בעד מהר"י קולון ז"ל שהוכיח מפ' בכל מערבין דלא ראינו ולא שמענו הויא ראיה לענין סבלונות אשה ע"ש. ושנויה היא בת"כ סוף פ' ה' דפרשת אחרי מות. וביד פי"ט דהלכות פסולי המוקדשין סימן ט' ובפ"ג דהלכות בכורות סימן י'. ובטור י"ד סימן ש"ז. ולשון ספר הלבוש שם שחט הבכור ונמצא טרפה עורו עם בשרו אסור בהנאה וטעון קבורה וכשהוא נשחט ונעשה ראוי לאכילה שלא נטרף נעשה ממונו של כהן ומותר להאכילו אפילו לעו"ג ולכלבים אבל אם מת או נטרף לא התירתו התורה ואסור ליהנות ממנו ואפילו לכלבים אסור להאכילו וטעון קבורה ולא שריפה שאין שריפה בקדשים אלא כשהובאו לעזרה ונפסלו לאחר שחיטה לפיכך טוב למכרו מחיים ולא ישחטנו שמא יטרף בבדיקה ע"כ: