מלאכת שלמה על משנה זבחים יד:ז

1באו לנוב ולגבעון וכו'. גם בח"ל הותרו הבמות כן משמע מפירוש רש"י ז"ל בפ"ק דקדושין דף ל"ז הר"ס אוחנא ז"ל. ואיתה בתוס' פ' כל שעה (פסחים דף ל"ח) ודפ' אלו הן הלוקין (מכות דף י"ט) ודפ' קדשי קדשים (זבחים דף ס') וע"ש וגם בתוס' בפירקין דף קי"ח ע"ב אי גרסינן במתניתין מעשר שני בהדיא אבל רש"י ז"ל כתב מעשר שני ל"ג במתניתין כלל ובגמרא פריך נסקיה להתם ע"כ. ובגמרא פריך דמ"ש נמי נסקיה בנוב וגבעון כיון דנסתלקה כל קדושת שילה ומסיק דמתניתין ר"ש היא דאמר בנוב וגלגל וגבעון חובות שאין קבוע להם זמן לא קרוב דהיינו בכור ומעשר בהמה וכיוצא בהם וכיון דמעשר בהמה לא הוה התם מעשר דגן לא בעי לאתויי התם דאתקוש להדדי אבל לר' יהודה אין הכי נמי דנוב וגבעון הוו כשילה ובית עולמים לאכילת מ"ש:

2קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים. עיין במ"ש פ"ג דמנחות סימן ג':

3קדשים קלים בכל ערי ישראל. קשה לע"ד קצת שכתבו תוס' ז"ל בפ' ידיעות הטומאה (שבועות דף ט"ו) כדתנן בזבחים פ' בתרא דבשילה ונוב וגבעון שנאכלין בכל הרואה ע"כ ושמא יש שם שום טעות או שמא דס"ל ז"ל דלכתחילה אפילו בנוב וגבעון בעינן שלא יאכלו הנשחטים שם אלא דוקא בכל הרואה דו"ק. והתימא שלא הגיהו בו כלל לא רש"ל ולא הרב בצלאל אשכנזי ז"ל. ובפ' כל שעה שם דף ל"ח גבי הא דגרסינן התם אמר ר"ל זאת אומרת חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלין בנוב וגבעון פירש רש"י ז"ל שרוצה לומר דאית להו התר בכל מושבות שהיו יכולין להוליכן בכל מקום שירצו בתוך זמן אכילתן כדתנן קדשים קלים ומ"ש בכל ערי ישראל שכשבאו לנוב לא היה שם משכן אלא בית של אבנים היה והוקבע שם מזבח הנחושת אבל ארון לא היה שם שכשהחזירוהו פלשתים עמד בקרית יערים עשרים שנה עד שמלך דוד והביאו לציון ובציון עמד עד שבנה שלמה בית המקדש כדכתיב ויביאו הכהנים את ארון ה' וכשנחרבה נוב באו לגבעון וניתן שם מזבח הנחושת עד שבנה שלמה הבית עכ"ל ז"ל בקיצור. ועיין מ"ש התוי"ט והעתיק פה החכם הר"ס ז"ל ירושלמי ספ"ק דמגלה באהל מועד עשו מ' חסר א' בגלגל עשו י"ד ז' שכבשו וז' שחלקו בשילה עשו שפ"ט בנוב וגבעון עשו זי"ן י"ג בנוב ומ"ד בגבעון ובירושלם עשו בבנין ראשון ת"י ובבנין אחרון ת"כ לקיים מה שנאמר גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון ע"כ: