מלאכת שלמה על משנה זבחים ג:ב
מלאכת שלמה על משנה זבחים · Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim 3:2
Open in the reader →1קבל הכשר וכו'. פ"ק דמכילתין דף י"ד ודף ט"ו ותוס' פ' לולב הגזול (סוכה דף ל"ג:)
2יחזיר. דלא מפסיל בהכי ובפ"ק מפ' לה למאן דאית ליה הולכה שלא ברגל שמה הולכה כדאית ליה ולאידך כדאית ליה:
3קבל בימינו וכו'. ירושלמי פ' הוציאו לו דף מ"ב:
4נשפך מן הכלי. בבבלי פ' הוציאו לו (יומא דף מ"ח) ובפ"ק דמכילתין דף ט"ו ותוס' פ"ק דמעילה דף ז' ובירושלמי שם ר"פ הוציאו לו בדף מ"ב ותוס' פ' קבלה דף כ"ה:
5נתנו ע"ג הכבש. פ' קבלה דף כ"ו. נתנו פסול זה ע"ג הכבש או שלא כנגד היסוד וכו' יחזור הכשר ויקבל אי ס"ל דפסול עושה שירים אשמעינן האי תנא דשלא במקומו לאו כמקומו דמי לפיכך לא עשאן שירים ואי ס"ל דשלא במקומו כמקומו דמי והויא לה זריקה גמורה באדם פסול אשמעינן דאין פסול עושה שירים רש"י ז"ל. וזה לשון הרמב"ם בפירושו הודיענו שמאחר שהקבלה כשרה אינה באה לידי פסול מן הפסולים אח"כ. עוד שב לענין אחר ואמר שזה הדם שקבל אותו הכשר ונתנו לפסול אם זרק אותו הפסול דשינה מקומו שהקרבן אינו נפסל הואיל וזה ששינה השנוי הזה אינו ראוי לזריקה וכמו שאין מחשבתו פוסלת כמו שאמרנו הואיל ואינו ראוי לאותה עבודה גם מעשיו אינם פוסלין אלא שאם נשאר מדם הנפש שיחזור הכשר ויקבל ויזרוק הדם במקומו ע"כ. וכתב החכם הר"ר סולימאן אוחנא ז"ל נתנו ע"ג הכבש שלא כנגד היסוד פירש רש"י ז"ל דה"ק נתנו ע"ג הכבש או שלא כנגד היסוד אמנם הרמב"ם ז"ל בחבורו כתב כלשון המשנה נראה מדבריו דחדא קתני ע"ג הכבש שלא כנגד היסוד הא אם נתנו ע"ג הכבש כנגד היסוד כשר ופירוש הענין שאע"פ שרוח דרומית שבה הכבש אין בה יסוד מ"מ כבר ניכר מקום היסוד שהרי היסוד היה אוכל אמה אחת בדרום בקרן מערבית דרומית ואמה א' במזרח בקרן מזרחית צפונית וכנגד אותה אמה שאוכל בדרום דהא ניכר מקום היסוד על פני כולה וכל מה שכנגדו בכבש נקרא מזבח ומה שלמטה ממנו אינו נקרא מזבח כיון שאינו כנגד היסוד אלא שקשה לפי זה מה ששנינו בפ' איזהו מקומן בענין הבכור והמעשר ודמן טעון מתנה א' ובלבד שיתן כנגד היסוד נראה שאע"פ שיתן ע"ג המזבח ממש צריך כנגד היסוד וזה כפי' רש"י ז"ל וי"ל מ"ש ובלבד לכתחילה ולא לעיכובה והרמב"ם ז"ל בחבורו לא כתב לשון ובלבד נראה מדבריו דהיינו לכתחילה ולא לעכב עכ"ל ז"ל: בסוף לשון ר"ע ז"ל אימא לא צריכא אמר המלקט ובגמרא פריך ולהוי דחוי דהא בראה ונדחה הוא ואמאי אית ליה תקנתא בחזרה ור' ירמיה אוקמה כחנן המצרי דלית ליה דיחויין כדכתבינן בר"פ שני שעירי ורב אשי אוקי למתניתין אפילו כר' יהודה דאית ליה דיחוי כדתנן פ' ששי דיומא ועוד א"ר יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם הא שמעינן ליה דאמר איהו גופיה כל שבידו לא הוי דיחוי דתנן בפ"ה דמסכת פסחים ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובת זורקו זריקה אחת ע"ג המזבח כנגד היסוד ומתניתין נמי כל הנך בידו לתקן ולהחזיר אבל גבי שעיר המשתלח אין בידו דמי יימר דיהבי ליה אחריני: