מלאכת שלמה על משנה זבחים ז:ה

1כל הפסולים שמלקו מליקתם פסולה ואינם מטמאות בבית הבליעה. החלוקה הלזו היא ראש משנה וכן בתלמוד המוגה ע"י הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וכן בפי' הרמב"ם ז"ל דמפרש לפסולים מאן נינהו ברישא וכן מוכח מן הגמרא דקאמר תנא והדר מפ' וכמו שאכתוב בסמוך בעה"י אע"ג דבפי' ר"ע ז"ל נתפרשו בסיפא. ואיתה להאי בבא בתוס' פ' קבלה דף כ"ד ודפ"ק דמנחות דף י':

2כל הפסולין. כגון זר ואונן וטבול יום ומחוסר כפורים וכל אותן השנויין בר"פ שני עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט לר' יוחנן הוא דאמרינן בגמ' לאתויי זר ולרב דאמר זר מטמא אבית הבליעה אמרינן בגמרא לאתויי שמאל ולילה ואע"ג דבהדיא קתני להו תנא והדר מפרש. וכתבו תוס' ז"ל דליכא למימר לאתויי חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושלא לשמו דלא תני במתניתין דהא מק"ו אתו דמליקת לילה דלר' יהודה תרד ואינה מטמאה כ"ש הנך דלא ירדו לר' יהודה דלא מטמא עכ"ל ז"ל:

3מלק בשמאלו או בלילה. כולה מתני' ר"ש היא דאמר לקמן פ"ט שכל שפסולו בקדש אם עלה לא ירד דהא אמרינן בגמרא דמליקה המתרת את האיסור פירש דאם עלה לא ירד אינה מטמאה בבית הבליעה ומליקת לילה לר' יהודה תרד כדאמר לקמן פ"ט פרט לשנשחטה בלילה וכן לעיל דתנן וכולן אינם מטמאות בבית הבליעה והיינו בשחיטת דרום דתרד לר' יהודה כדאמרינן בשמעתא קמייתא דמעילה אלא מתני' ר"ש היא ותימא אי ר"ש היא הא אמר דמליקת שמאל מליקה גמורה היא למאי דגריס ר"ת לעיל פ' שני מלק בשמאל פסל ור"ש מכשיר וי"ל דסבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא א"נ מודה ר"י בעוף דכל שפסולו בקודש אם עלה לא ירד דהנך תלתא מיעוטי דלקמן בבהמה כתיבי. ומיהו ע"כ חד מינייהו בעוף דלא תימא כל פסולי דעוף אם עלה לא ירד. תוס' ז"ל. ועיין במה שכתבו הם ז"ל בפ' קבלה דף כ"ד. ושם בגמ' מתבאר דכ"מ שנאמר יד או אצבע או כהונה אינו אלא ימין אלא דכהונה בעיא עמה אצבע כדי שתהיה ימין ואצבע לא בעיא עמה כהונה ע"ש. ועיין במ"ש לקמן פ"ג דמנחות סימן ד':

4מלק בסכין. תוס' פ"ק דחולין דף כ' ושם בגמ' ע"ב ובפ' השוחט (חולין דף כ"ח.) וביד ספ"ו דהלכות מעשה הקרבנות ובפ"א דהלכות שאר אבות הטומאות סימן ב' ובפ"ג סימן י"ב:

5מלק חולין בפנים. וכן שנסמית עינה ונקטעה רגלה דקתני דמטמאה בבית הבליעה דלא כר"מ דאמר בסמיך דטרפה אינה מטמאה בבית הבליעה רש"י ז"ל:

6ושניסמית עינה. היינו שנחטטה דמחוסר אבר ממעטינן בפ"ק דקדושין מדכתיב מן העוף ולא כל העוף פרט לשיבש גפה ולא כמו שפירש בקונטרס משום הקריבהו נא לפחתך. תוס' ז"ל:

7ושנקטעה ידה ושנשברה רגלה. אמר המלקט יש שאין גורסין רק ושנקטעה רגלה ומדלגין מלת ידה ומלת ושנשברה וכן משמע קצת מספרא גבי עולת העוף דקתני תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעוף יכול שיבש גפה ושנסמית עינה ושנקטעה רגלה ת"ל מן העוף ולא כל העוף ע"כ. וכן ביד רפ"ג דהלכות איסורי מזבח ובפ"ז דהלכות פסולי המוקדשין סימן ב'. ויש מי שהגיה ושנקטעה ידה ונמחקו מלות ושנשברה רגלה וההגה"ה הראשונה עיקר וכן הגיה ג"כ ה"ר יהוסף ז"ל וכתב כן מצאתי וכן צריך להיות דהא גפה דלעיל היינו ידה ע"כ:

8כל שהיה פסולה וכו'. פ"ק דמעילה דף ג'. ומפרש טעמא דזה הכלל לאתויי שחיטת קדשים בפנים דלא מטמאה דבמתני' לא תנן לה ושלא היה פסולה בקדש מטמאה בבית הבליעה לאתויי מליקת חולין בחוץ דמטמאה דלא תנן לה במתני' והה"נ דמצי למימר לאתויי נרבע ומוקצה ונעבד ואתנן ומחיר דמליקתה מטמאה שלא היה פסולם בקדש והאי דנקט האי משום דתנא מתני' מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ ולא תנא מלק חולין בחוץ. ומליקה דלא מטמאה בבית הבליעה אפילו שאינה כשרה לגמרי כגון הנך דרישא מלק בשמאל או בלילה וכן נמי שחט חולין בפנים וכו' דלא מטמאה בבית הבליעה ממעט לה בברייתא בגמרא ומפרש שם המפרש ז"ל דההיא ברייתא לא מיתוקמא אלא כר"מ דבמתניתין דבסמוך ע"ש. ומראש מתניתין עד אמר ר"ל הפיגול והנותר שבגמרא בפ' התערובות דף ע"ח אינו מפי' רש"י ז"ל כי כל הספרים מכתיבת יד אינו כלשון הדפוס והרבה לשוטת מביאין התוס' ז"ל בשם רש"י ז"ל ואינם בדפוס ובספרי היד הם כך כתב הרב בצלאל אשכנזי ז"ל כמו שתמצא בחבורי הנקרא בנין שלמה לחכמת בצלאל: