מלאכת שלמה על משנה זבחים ח:ג

1אשם שנתערב וכו'. ס"פ מי שהיה טמא ובירושלמי פ' שני נדרים:

2ירעו עד שיסתאבו. אית דל"ג ליה וכן הוא שם ס"פ מי שהיה טמא וכן משמע ג"כ מפירוש רש"י ז"ל ורמזו ר"ע ז"ל שכתב אלא ירעו ויסתאבו וימכרו כדאמרן גבי קדשים בקדשים מין בשאינו מינו ע"כ וכן הוא שנוי בפירוש בת"כ פ' צו פרשה ד' במלתיה דת"ק וע"ש בספר קרבן אהרן. וגם בתוי"ט כתב דכן נראה דל"ג ליה מדלא קתני נמי וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן וכו' ע"כ:

3ר"ש אומר וכו' ויאכלו כחמור שבהן אמרו לו אין מביאין קדשים לבית הפסול. נראה דר"ש לא חייש לטעמא דאין מביאין קדשים לבית הפסול וכן לקמן בפ' עשירי לא חייש וכן בכמה דוכתי לא חייש וכמו שכתבתי בפ"א דשביעית סימן ז' והכי מוכרח מן הגמרא דאפילו לכתחילה אית ליה מביאין קדשים לבית הפסול דס"ל מוטב להביא קדשים לבית הפסול ולמעט באכילתן מלנתקן לרעייה:

4חתיכות בחתיכות. אם נתערבה חתיכת קדשי קדשים בחתיכה של קדשים קלים עכ"ל רעז"ל אמר המלקט וזמן אכילתן שוה כגון תודה בחטאת ואשם דשניהם ליום ולילה או חתיכה וכו' יאכלו כתמור שבהן ובהא רבנן מודו דליכא תקנתא דהא תתיכות הם: