מלאכת שלמה על משנה זבחים ט:ז

1כשם שהמזבח והכבש מקדשין. בגמרא בעי אויר מזבח כמזבח דמי ואם תלה אברים פסולין באויר לא ירדו או לאו כמזבח דמי וירדו ולא אפשיטא:

2כלי הלח. פ"ק דמנחות דף ח' ובפ' הקומץ רבא דף י"ט:

3אין כלי הלח מקדשין את היבש. בגמרא מתרגם לה אמדות הלח דהכי אמר שמואל בגמרא לא שנו דאין כלי הלח מקדשין את היבש אלא ז' מדות הלח שהיו שם הין וחצי ההין ושלישית ההין וכו' כדתנן להו בפרק ט' דמסכת מנחות דכיון דהנך לא חזו ליבש למידי למדוד והן לא נמשחו אלא למדידה לפיכך אין מקדשין אלא ע"י מדידה אבל מזרקות אע"ג דכלי הלח נינהו מקדשין יבש דכי היכי דחזו ללח חזו לסלת למידי דמדידה דהיינו לסלת שהוא יבש שנאמר גבי מזרקות שניהם מלאים סלת ומנחה אע"ג דבלולה בשמן היא לגבי דם כיבש דמיא:

4כלי הלח וכו' פירש ר"ת ז"ל דלהכי קרי ליה תנא ליבש מדה ולא כלי לפי שיבש יכולין למדוד מחוק או גדוש בכל ענין שירצה אבל דבר לח לא שייך מדה גבוהה שהרי מדת לח אינה שוה דדבר לח אינו יכול להיות גדוש ופעמים שמדת לח זה יתירה מזו כמו מדת יין יתירה ממדת מים לפי שהיין עב יותר וכן שמן מיין להכי לא קרי ליה מדה ע"כ. (הגה"ה עיין במ"ש פ"ג דכלים מ"ב ובפ"ג דמכשירין מ"ב). ועל רש"י ז"ל שפירש דלהכי נקט גבי יבש מדות משום דאין כלים מיוחדים ליבש אלא אלו דכלי שנותנין בו מנחה כלי לח הוא שמזרקות וקערות ראויין לכך הקשו עליו התוס' ז"ל דהא איכא ביסא בפ' הקומץ רבא. והאיכא מחתה לקטרת. והאיכא כף. והאיכא מכתשת בזיכא ושלחן. ובגמרא אמר רב ואיתימא רב אסי אין מקדשין ליקרב אבל מקדשין כלי הלח את היבש ליפסל שאם יצא חוץ לקלעים או נגע בו טבול יום נפסל דאהני ליה כלי להכשירו ליפסל כדתנן המנחות מועלין בהן משהוקדשו קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים. וגם זו שנויה היא שם בת"כ ריש פ' צו. ופירוש וכלן אין מקדשין אלא בקדש בעזרה: