מנורת המאור, אור גדול טו

1פרק חמשה עשר, בענין הכעס והחמה

2גדול המעביר על מדותיו ואינו כועס, שהב"ה אוהב אותו ושומע תפלתו. דתניא שלשה הב"ה אוהבן, מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי שאינו עומד על מדותיו.

3גדול המעביר על מדותיו ואינו כועס. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, כל הכועס כל מיני פורענות של גיהנם שולטין בו, שנא' והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך, ואין רעה אלא גיהנם, שנא' וגם רשע ליום רעה.

4גדול המעביר על מדותיו ואינו כועס, שכל הכועס נקרא רשע, שנא' רשע יראה וכעס. ר' ירמיה מדפתי אומר, אף משכח תלמודו ומוסיף טפשות, שנא' כי כעס בלב כסילים ינוח. רב נחמן בר יצחק אומר, בידוע כי עונותיו מרובין מזכיותיו, שנא' ובעל חמה רב פשע. ר' עקיבא אומ', החובט פתו לארץ והמפזר מעותיו בחמתו אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות. הוא היה אומר, כל הקורע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו סוף שהוא עובד ע"ז, שכך היא אומנותו של יצר הרע, היום אומ' לו כך, ולמחר יאמר, לך עבוד [עבודה זרה].