מנורת המאור, אור עולם ד

1פרק רביעי, בענין הענוה

2לעולם יהיה אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפים, שאין לך נרדפין בעולם יותר מבני תורים ומבני יונה, ומכשירן הכתו' לגבי המזבח, ולא שאר העופות.

3לעולם יהיה אדם ענו כהלל, ולא קפדן כשמאי.

4לעולם יהיה אדם רך כקנה, ולא קשה כארז. לפי' זכה קולמוס לכתוב בו ספר תורה, תפלין, ומזוזות.

5לעולם יהא אדם רגיל לומר, כל מה דעבדין מן שמיא לטב.

6לעולם כשתרצה להשתתף בדרך, השתתף עם צדיק עני ולא עם רשע עשיר. ויפה תלמוד תורה עם דרך ארץ.

7לעולם ישתדל אדם להיות צנוע וענו, וירגיל תמיד את עצמו ללכת בדרכי החכמים, בצניעות ובענוה.

8לעולם ירגיל אדם את עצמו שיהיה דבורו בנחת ובחן עם הבריות.

9לעולם לא יהלך אדם בקומה זקופה, שנא' יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון וגו'.

10לעולם ילבש אדם מלבוש ענו ונקי, כתלמידי חכמים.

11לעולם ילמד אדם מדת קונו, שהרי הב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, מפני שאינו גבוה והוא נמוך, שנא' הר אלהים הר בשן הר גבנונים הר בשן, וכתי' למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד אלהים לשבתו.