מנורת המאור, ג; פרק התשובה, ענין הייסורין

1וצריך אדם כשיראה שייסורין באין עליו לעשות תשובה מיד, כי התשובה ומעשים [טובים] כתריס הם לפני הפורענות. תניא ר' אלעזר אומר ונקה לא ינקה, אי אפשר לומר ונקה, שכבר אמ' לא ינקה, ואי איפשר לומר לא ינקה, שכבר אמ' ונקה, הא כיצד, מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים. ובזמן שאדם עושה רצון הב"ה פורענות יראים ממנו, שנא' (בראשית ט, ב) ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ. ובזמן שאין אדם עושה רצון הב"ה פורענות מושלים עליו, שנא' פרים שפתינו. שמא תאמר פרי חובה, ת"ל נדבה. וגרסי' בפרקי ר' אליעזר קחו עמכם דברים וגו', קחו עמכם כסף וזהב אינו אומר, אלא קחו עמכם דברים. וגרסי' בפסיקתא זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. זבדי בן לוי ור' יוסי בן פנחס ורבנן. חד אמר, אמ' דוד לפני הב"ה, אם מקבלני את בתשובה, יודע אני ששלמה בני עומד ובונה את המקדש ובונה את המזבח ומקריב עליו כל הקרבנות, דכתי' (תהלים נא, יט) לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה, מה כתי' בתריה, הטיבה ברצונך את ציון וגו' אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל וגו'. ור' יוסי בר' פנחס אמ', מנין לזה שהוא עושה תשובה שהב"ה מעלה עליו כאלו עולה לירושלם ובונה את המקדש ובונה את המזבח ומקריב עליו כל הקרבנות, מן הדין קרא לב נשבר ונדכה וגו', היטיבה ברצונך את ציון וגו', אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל וגו'.

2וצריך אדם כשיראה שייסורין באין עליו לעשות תשובה מיד, כי התשובה ומעשים [טובים] כתריס הם לפני הפורענות. תניא ר' אלעזר אומר ונקה לא ינקה, אי אפשר לומר ונקה, שכבר אמ' לא ינקה, ואי איפשר לומר לא ינקה, שכבר אמ' ונקה, הא כיצד, מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים. ובזמן שאדם עושה רצון הב"ה פורענות יראים ממנו, שנא' (בראשית ט, ב) ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ. ובזמן שאין אדם עושה רצון הב"ה פורענות מושלים עליו, שנא' והשלחתי בכם את חית השדה. שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי, שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש. אמ' לו, שלשה הן ותשובה על כל אחד ואחד. עבר על מצות עשה ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו, ובאלו נאמר שובו בנים שובבים. עבר על מצות לא תעשה ועשה תשובה, התשובה תולה ויום הכפורים מכפר, ובאלו נאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'. עבר על כריתות ומיתות ב"ד ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין וייסורין ממרקים, ועל אלו נאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. אבל מי שיש בידו חילול השם, אין כח בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר ולא בייסורין למרק, אלא כולם תולין ומיתה מכפרת. ואין חילול השם מתכפר עד שימות המחלל, שנא' ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמתון.

3הייסורין הם על שני דרכים. האחד, אם הוא חוטא ייסורין באין עליו להזכירו לעשות תשובה, והשני, אינו חוטא וייסורין באין עליו, ייסורין של אהבה הן. כדגרסי' במ' ברכות אמ' רבא אמ' רב סחורה אמ' רב הונא, אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו ויעשה תשובה, שנא' נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'. פשפש ולא מצא, יתלה בביטול תורה, שנא' אשרי הגבר אשר תייסרנו יה וגו'. תלה ולא מצא, בידוע שייסורין של אהבה הן, שנא' כי את אשר יאהב ה' יוכיח וגו'. וגרסי' במסכת הוריות בפרק כהן משיח, דרש רב נחמן בר רב חסדא, מאי דכתי' (קהלת ח, יד) יש הבל אשר נעשה על הארץ, יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים, ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים, אשריהם צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שלעולם הבא בעולם הזה, אוי להם לרשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים שלעולם הבא בעולם הזה. וגרסי' במכילתא לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. ר' עקיבא אומר, לא תעשון אתי, שלא תנהגון בי כדרך שאחרים מנהגין ביראותיהן. כשהטובה באה עליהן מכבדין את אלהיהם, שנא' (חבקוק א, טז) על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בריאה, וכשהפורענות באה עליהן מקללין את אלהיהם, שנא' (ישעיהו ח, כא) והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה. אבל אתם, אם הבאתי עליכם טובה תנו הודאה, [ואם הבאתי עליכם רעה תנו הודאה], שנא' (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. וכן איוב אומר ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך. ושנינו במסכת ברכות בפרק כיצד מברכין, חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה.

4[וגרסי' בספרי] וצריך אדם שיהיה שמח בייסורין יותר מבטובה, שאם אדם בטוב כל ימיו אינו נמחל מן העבירות שבידו, [ובמה נמחל לו, ביסורים נמחל לו. ר"א בן יעקב אומר, הרי הוא אומר את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה. מי גרם לבן שירצה לאב, הוי אומר אלו] הייסורין. ר' אומר, וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך. יהא לבך יודע כל המעשים שעשית וכל הייסורין שהבאתי עליך, שלא לפי מעשיך הבאתי עליך את הייסורין. ר' יוסי בר יהודה אומר, חביבין ייסורין, ששמו של מקום על מי שייסורין באין עליו, שנא' (דברים ח, ה) וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך וגו'. ר' יונתן אומר, כשם שהברית כרותה לארץ כך היא כרותה לייסורין, שנא' (דברים ח, ה) וידעת עם לבבך וגו', וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וכו'. ר' שמעון אומר, חביבין ייסורין, ששלש מתנות טובות ניתנו לישראל ואומות העולם מתאוים להם, ולא ניתנו להם אלא בייסורין. ואלו הן, תורה, וארץ ישראל, והעולם הבא. תורה מנין, שנא' (תהלים צד, יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ ישראל מנין, שנא' (דברים ח, ה) וידעת עם לבבך וכו', וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ וכו'. העולם הבא מנין, [שנא' (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר]. אמרת אי זו היא דרך ישרה שמביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר זה ייסורין, שנאמר (דברים ח, טז) למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך. ר' נחמיה אומר, חביבין ייסורין, שכשם שהקרבנות מרצין כך הייסורין מרצין. בקרבנות כתי' (ויקרא א, ד) וסמך ידו על ראש קרבנו ונרצה לו לכפר עליו, ובייסורין כתי' (ויקרא כו, מג) והם ירצו את עונם. ולא עוד אלא שהייסורין מרצין יותר מן הקרבנות, מפני שהקרבנות בממון והייסורין בגוף.

5וכל מי שהב"ה חפץ בו, מדכאו בייסורין, שנא' (ישעיהו נג, י) וה' חפץ דכאו החלי. וכל מי שלא עברו עליו ייסורין, אין הדבר בשביל טובתו, אלא כדי לשלם לו שכר מיעוט חסדים שעשה בעולם הזה, דכתי' (דברים ז, י) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, ומתרגמי' ומשלם לשנאוהי טבן דאינון עבדין קודמוהי בחייהון לאובדיהון. נמצא שכל מי שהוא שקט ושאנן, בלא צער ובלא ייסורין, שאינו מטובתו ושלא נתכפרו עונותיו. שאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אבל מי שבאו עליו ייסורין בעולם הזה, הרי קבל עונשו ונוחל העולם הבא, מפני שהוא נפטר ונקי מן העונות.

6וגרסי' בפסיקתא אמ' ר' יצחק, אדם נכשל בעבירה והוא מתחייב עליה מיתה בידי שמים, מת שורו, אבדה תרנגולתו, נשברה צלוחיתו, נכשל באצבעו, מקצת הנפש ככל הנפש. וגרסי' בספרי ר' אליעזר אומר, כל זמן שאדם שרוי בשלוה אין מתכפר לו מעונותיו כלום, ועל ידי הייסורין הוא מתרצה למקום, שנא' (משלי ג, יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכו'. ר' חגי בשם ר' יצחק, נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים, נוראות שאתה עתיד לעשות עמנו לעתיד לבא, בשביל ייסורין שאתה מביא עלינו בעולם הזה. אמ' דוד לפני הב"ה, רבונו של עולם, תודיעני אורח חיים. ר' יודן ור' עזריה. ר' יודן, אמ' לו הב"ה, דוד, אם חיים אתה מבקש צפה ליראה, שנא' (משלי י, כז) יראת ה' תוסיף ימים. ור' עזריה אומר, צפה לייסורין, דכתי' (משלי ו, כג) ודרך חיים תוכחות מוסר. וגרסי' בפרק חלק אמ' רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן, כשחלה ר' אלעזר נכנסו תלמידיו לבקרו. אמ' להם, חמה עזה באה לעולם. התחילו הם בוכים ור' עקיבא מצחק. אמ' לו, מפני מה אנו בוכים ואתה מצחק. אמ' להם, מפני מה אתם בוכים. אמרו, איפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה. אמ' להם, לכך אני מצחק, שכל זמן שאני רואה את ר' שאין יינו מחמיץ ופשתנו אינו לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשינו מדביש, אמרתי שמא חס ושלום קבל ר' עולמו, עכשיו שאני רואה אותו בצער אני שמח. אמ' לו, עקיבא, חיסרתי מן התורה כלום. אמ' לו, למדתנו רבינו שאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ותניא אין ייסורין בלא עון ולא מיתה בלי עון. אמ' ר' עקיבא, חביבין ייסורין. אמ' להם, סמכוני ואשמע דברי עקיבא תלמידי שאמר, חביבין ייסורין. אמ' לו, עקיבא, זו מנא לך. אמ' לו, ר' מקרא אני דורש. בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו, וכתי' (שופטים ג, ז) ויעש הרע בעיני ה', וכתיב (משלי כה, א) גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה. וכי חזקיה לכל העולם כלו למד תורה ולבנו לא למד תורה. אלא מכל טורח שטרח בו ומכל עמל שעמל בו לא החזירו למוטב אלא ייסורין, שנא' (דברי הימים ב לג, י) וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו, ויבא ה' עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור, ויביאו אותו בבלה, וכהצר לו חלה את פני ה' אלהיו ויכנע מאד מפני ה' אלהי אבותיו, ויתפלל אל ה' ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי ה' הוא האלהים.

7והב"ה מנסה את הבריות. אבל אינו מנסה אלא לצדיקים, שנא' (תהלים יא, ה) ה' צדיק יבחן, והן הנקראין ייסורין של אהבה. אבל אינו מנסה לרשעים, משנאתו אותם, שנא' (תהלים יא, ה) ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו. וגרסי' בבראשית רבה משל למה הדבר דומה, ליוצר. מה היוצר הזה כשהוא בודק, כבשנו, אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק להקיש עליהם אחת עד שהוא שוברן, ומי הוא בודק, קנקנים היפים, שאפי' מקיש עליהם כמה פעמים אינן נשברין, כך הב"ה אינו מנסה את הרשעים, שאין יכולין לעמוד בנסיון, שנא' (ישעיהו נז, כ) והרשעים כים נגרש, את מי מנסה, הצדיקים, שנא' (תהלים יא, ה) ה' צדיק יבחן. א"ר יונתן, הפשתני הזה כשפשתנו רעה אינו מקיש עליה, מפני שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה מקיש עליה ביותר, למה, שהיא משובחת, כך הב"ה אינו מנסה לרשעים, לפי שאינן יכולין לעמוד בנסיונן, את מי הוא מנסה, לצדיקים, מפני שהן יכולין לעמוד בנסיונן, שנ' ה' צדיק יבחן. הא למדנו שהייסורין הבאין על הצדיקים בעולם הזה הן ייסורין של אהבה לטובתן, למרק מהן מיעוט עונות שבידם, ויזכו לחיי העולם הבא. שאין ייסורין אלא לכפרה. לפי' ישמח אדם בייסורין, שכל השמח בייסורין מביא ישועה לעולם. כדגרסי' בפירקא קמא דמ' ברכות, א"ר יהושע בן לוי, כל השמח בייסורין בעולם הזה מביא ישועה לעולם, שנא' בם עולם ונושע. וגרסי' במ' שבת בפרק כל כתבי הקדש, א"ר יוסי, יהא חלקי עם מתי בחולי מעים, דאמ' מר רובן של צדיקים והחסידים מתים בחולי מעים. ואמ' ר' יוסי, יהא חלקי עם מתים בדרך מצוה.

8לעולם יהיה אדם מפחד ומתיירא מפני עונות שעשה, ויבהל מדינו של הב"ה, ויחזור בתשובה שלימה, ויבקש מלפניו מחילה וכפרה על כל עונותיו, ויפחד מדינה של גיהנם וממעמד יום הדין המר והנמהר. ואל יפתוהו הבלי עולם, ולא יסיתוהו תאוות הזמן, ולא יפסיד בתאות שעה אחת בעולם הזה חיי העולם הבא, שהוא חיי עולמים וקיום נצח נצחים. ואל יחשוב שאם האריך לו הב"ה אפו שכבר ניצל מדינו ומעברתו, אלא ידע שעל כל פנים שהוא מזומן ומוכן לפורענות אם לא ישוב בתשובה, ולא המתין לו הב"ה ולא האריך לו אפו אלא שהיה מצפה לו הב"ה ומייחל אולי יעשה תשובה, ואם לא יעשה תשובה שהב"ה נפרע ממנו אפי' אחר כמה שנים, שנא' (משלי טז, ד) וגם רשע ליום רעה, ר"ל שהב"ה יפרע מן הרשע באיזה זמן שירצה, ואין שכחה לפניו, ואין מנוס ואין מברח לרשע להמלט מחרונו, שנא' (איוב לד, כב) אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און, וכתי' (ירמיהו כג, כד) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', וכתי' (עמוס ט, ב) אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם. ואם הב"ה מאריך אפו על הרשעים לא ישכח עונותם, שהוא ית' שמו מאריך אפיה וגביה דיליה, ואמר הכתו' אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך, ר"ל שמאריך אפו לרשעים אולי יעשו תשובה, והם ישנים ונרדמים ולא יקיצו משנת סכלותם ומתרדמת אולתם, והב"ה אומר, כל העבירות האלה שעשית, אע"פ שהחרשתי והארכתי לך אפי ולא מהרתי ליפרע ממך, לא תחשוב ששכחתים ולא תדמה שאני שוכחן כמוך, כי לא דרכי דרכיכם ולא מעשי מעשיכם. מדת בשר ודם, כשיהיה לו אויב, ישתדל להנקם ממנו מיד, קודם שימות אחד מהם או שניהם, או יברח וימלט מידו, או שמא יזדמן לו שום דבר שימנענו להנקם ממנו. אבל הב"ה אינו כן, אלא מאריך אפו על הרשעים, אולי יעשו תשובה, ואינו מפחד שימלטו מידו ושינצלו מחרון אפו וממעמד יום דינו, ואם לא יעשו תשובה לוקח נקמתו מהן, הן ברחוק הן בקרוב, מכל אחד ואחד כפי מעשיו, והכל בצדק ובמשפט, שנא' (דברים לב, ד) אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא.

9והב"ה מביא ייסורין על הצדיקים בעולם הזה, כדי שיפרע מהם ממיעוט עונות שעשו בעולם הזה וילכו נקיים לחיי העולם הבא. ומאריך אפו על הרשעים בעולם הזה, כדי לשלם להם מיעוט זכיות שעשו בעולם הזה, כדי שיהיו נוחלין באר שחת והולכין לאבדון. וזהו סוד צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. לפיכך אל תתמה אם ראית צדיק נבחן בעולם הזה ורשע בהשפעת טובה, שהב"ה עמקו מחשבותיו ודעתנו קצרה, ואין בנו דעת להבין אפי' מעט מזער מדרכיו, ואין להרהר אחר מדותיו. ויש רשעים שנפרעין מהם קצת בעולם הזה, שכל כך הרבו לפשוע שנפרעין מהן בעולם הזה ובעולם הבא. ויש צדיקים שהן בשלוה בעולם הזה, מפני שאין בידם אלא מעט מן המעט מן העונות, ומתכפרין להם בשעת המיתה, ונוחלין העולם הזה והעולם הבא. ויש צדיקים גמורים שלא טעמו טעם חטא, ומביא עליהם ייסורין לטובתן, כדי שלא יהיה להם פנאי לחטוא, ואין אדם רשאי להרהר אחר מדותיו, וזה הוא כדי שלא יחטאו ויפסידו שכרן לעולם הבא. ויש רשעים גמורים בהשפעת טובה לרעתן, כדי שלא יתנו את לבם לעשות תשובה וימותו ברשעתן ונוחלין גיהנם ויורדין לבאר שחת. לפי שבטובתן בעולם הזה יראה להם שהם עושין כדין, ואינם עושים תשובה. והוא שאמר הנביא ע"ה השמן לב העם הזה וגו'. וארז"ל בא לטהר מסייעין אותו, בא לטמא פתחין יש לו, כמו שאבאר לקמן בע"ה. ואין ייסורין באין על הצדיקים אלא למרק מהן מיעוט עונות שבידם, או הן ייסורין של אהבה, ואין ייסורין באים על הרשעים בעולם הזה אלא ייסורין של נקם, ולרמוז להם חלקם הרע לעולם הבא. סוף סוף, הב"ה גוזר על בריותיו כפי מה שחכמתו גוזרת, ואין אדם רשאי להרהר אחר מדותיו.

10לפיכך צריך אדם, כשיראה שתחול נקמת הב"ה על הרשעים, לפשפש במעשיו ולעשות תשובה מיד, טרם ילכד גם הוא בפח רשעו ויפול במוקש חטאו. ויקח מוסר מן הבחונים ומן המיוסרין, ויתעורר משנת סכלותו, ויקיץ מתרדמת אולתו, בעוד יש בידו יכולת לחזור. ואל יבטיחנו יצרו שיש בשאול מנוס לו, שנא' (איוב לד, כב) אין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און. ואם ימות קודם שעשה תשובה, הב"ה משלם לו כמעשיו, שנא' (ירמיהו יז, י) אני ה' חוקר לב בוחן כליות לתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו, וכתי' (משלי כד, יב) כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תוכן לבות הוא יבין ונוצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו, וכתי' (קהלת יב, יד) כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע. ושנינו במסכתא אבות (משנה אבות ג, טז) הכל נתון בערבון ומצודה פרושה על כל החיים. פי' שהב"ה הפקיד המות על כל הבריות, וכאלו פרש עליהם מצודה שאין ממנה מברח ולא מפלט, כדגים הנאחזים במצודה וכעופות הנתונות במסגר, שבעליהן נוטלן בכל עת שירצה. והחנות פתוחה, הוא העולם הזה, שהוא כמו חנות פתוחה, ובה מיני מאכלין ומיני משקין וכל מעדנים, וכל הרוצה ליטול בחוב בא ונוטל ויאכל ויתעדן, אבל יהי יודע שסופו לפרוע חובו, וכל המעדנים שאכל ומתקו לחכו מרה תהיה באחרונה, ועל זה אמ' שלמה ברמיזה אכול דבש הרבות לא טוב. והחנוני מקיף, זה הב"ה, שהוא צופה ומביט כל עלילות בני אדם ורואה כל מעשיהם, שנא' (זכריה ד, י) עיני ה' משוטטות בכל הארץ. והפנקס פתוחה, כחנוני הזה שהוא כותב על פנקסו כל מה שנוטלין ממנו, ואח"כ תובע ממונו מכל אחד ואחד. וכך הב"ה גלוי וידוע לפניו כל מעשה האדם ופקודתו ועלילותיו בעולם הזה, וכאלו כתו' לפניו, שנא' (איוב לז, ז) ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו, ותנן וכל מעשיך בספר נכתבין, ותובע הקב"ה מיד האדם כל זמן שירצה. והגבאין מחזירין בכל יום ונפרעין מן האדם, לדעתו ושלא לדעתו, אלו הן הייסורין הבאין על האדם בכל יום ויום מעט מעט, והחוטאים חושבין שהוא דרך מקרה, ולפיכך עונשם קשה. והב"ה מוסיף עליהם עונש על עונשם, שנא' (ויקרא כו, כג) ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי בקרי, והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי, ויספתי ליסרה אתכם שבע כחטאתיכם. ובשביל שהן חושבין שהמכות הבאין עליהם הם על דרך מקרה, אינן עושין תשובה ואינן מתפללין לפני הב"ה להסיר מעליהם את הפורעניות, שנא' (ישעיהו ט, יב) והעם לא שב עד המכהו ואת ה' צבאות לא דרשו, וכתי' (איוב לו, יג) וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם. אבל המשכילים יבינו מיד, וירגישו שבשביל חטאתם באו עליהם ייסורין, להזכירם לעשות תפילה, וידעו כי הייסורין הבאין עליהם שהן להן לרפואה מחולי פשעם. כמו הרופא האומן כשיראה לחולה שגבר עליו חוליו וגבר עליו הדם, יקיז לחולה ויוציא ממנו מעט דם, אולי יקל תוקף הדם שבקרבו ויבריא. כך הב"ה כשיראה רוב עונות האדם, ימעט אותן מעט מעט בייסורין, שהחוטא דומה לחולה, כמו שאמרתי למעלה, שנא' (תהלים מא, ה) אני אמרתי ה' חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך, וכתי' (ישעיהו לג, כד) ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון, וכתי' (הושע יד, ה) ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו. ובענין הודוי על העונות אמ' דוד ע"ה לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי וגו'. פי' אמר דוד לפני הב"ה, רבונו של עולם, אתה אמרת שובו אלי ואשובה אליכם, הריני שב לפניך ומתודה על עונותי, מחול וסלח לי, למען תצדק בדברך שאתה אל רחום וחנון. משל לרופא שראה את המכה, ואמר לחולה, כמה מכה זו גדולה, אמ' לו החולה, בזאת יודע כח חכמת רפואתך. והמכה לצדיק הוא על דרך רפואה, ולהטותו מן הדרך הרעה אל הדרך הישרה, כעגל שיכניסוהו לחרוש תחלה ומכין אותו בשבט לכוין תלמיו, שנא' (ירמיהו לא, יז) שמע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד וגו'. והדין דין אמת, שהב"ה שופט את בריותיו בצדק, שנא' (תהלים יט, י) משפטי ה' אמת צדקו יחדו. והכל מתוקן לסעודה, שכל ישראל הם מוכנין לחיי העולם הבא אם עושין תשובה, דכתי' (ישעיהו נז, טז) כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. פי' הנשמות הם מעשי ידי, ולפיכך אני מלמד עליהם זכות. לפי שהיא מן העליונים. ואע"פ שהנשמה והגוף הם מעשה ידיו, אפי' הכי הב"ה חומל על הנפש יותר, מפני שהיא גזורה מתחת כסא כבודו. ולפיכך מביא ייסורין על גוף האדם בעולם הזה, אולי תזכה הנשמה. וכתב ר' יונה ז"ל והמשל בזה, כי המלך יחמול על חניכיו ילידי ביתו הקרובים אליו, והם מאצילי הארץ הנכבדים, ויחמול עליהם יותר ממה שהוא חומל על הרחוקים ועל הפחותים.