מצודת דוד על דניאל ט:ז

1לך. עמך הצדקה במה שנשאר בנו שארית:

2ולנו בושת הפנים. מה שאנו בגולה בושים וחפורים כאשר אנחנו היום הבושת תחשב לנו ולא למקום ב״ה כי לא קצרה ידו מפדות אבל עוננו גורמים:

3לאיש יהודה וכו׳. לכולם תחשב בושת הפנים:

4הקרובים. אשר לא גלו למרחוק:

5במעלם. בעבור מעלם: