מצודת דוד על יחזקאל כב:ד

1אשמת. נעשית בעלת אשמה:

2טמאת. את העיר:

3ותקריבי ימיך. בעצמך הקרבת ימי הגמול והתשלומין:

4ותבא וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

5על כן. בעבור עונך מסרתיך אל העמים שיחרפו אותך וילעגו בך: