מצודת דוד על יחזקאל כח:יח

1מרוב עוניך. שנתגאית ביותר:

2בעול רכלתך. שעשקו כל הבאים ולא מחית בידם ובעבור זה חללת ובזית ארמונך כי תחרב מעתה:

3ואוציא אש. ר״ל דברי הגאוה הבוער כאש אוציא אז מתוכך כי לא תוכל להתגאות עוד והאש ההיא תאכל אותך כי בזה העון תהיה נאבד מן העולם:

4ואתנך לאפר. לפי שהמשיל האבדון לשרפת אש לכן אמר ואתנך לאפר ור״ל תהיה מושפל לעפר:

5לעיני וגו׳. כולם יראו בבשתך: