מצודת דוד על מלכים ב ט:יא

1יצא. מן החדר:

2ויאמר. אחד מהם שאלו השלום, רצה לומר: אם הנביא ניבא טוב ושלום, מדוע אם כן בא אליך לבד, ולא אמר לכולנו:

3המשוגע. כן קראו את הנביא, לפי שבעת שהיה מתבודד בנבואה, היה נדמה להם כמשתגע, על כי לא פנה אז בעניני העולם:

4אתם ידעתם. כאומר הלא אתם מכירים אותו ואת דבריו, שהמה של מה בכך, לא שלום ולא למלחמה, והיה חפץ להעלים הדבר, עד עת יראה כי יש לאל ידו: