מצודת דוד על שמואל ב יט:לו

1בן שמנים וגו׳. ואם כן עוד מעט יש לי לחיות:

2האדע. ועוד מה תועלת שבתי עמו, אם לחלוק לי כבוד להיות מאנשי עצתו, וכי אדע בין טוב לרע לגודל זקנתי, ואם להאכילני מעדנים, וכי אטעם טעם מאכל ומשקה להיות מתהנה במאכל ומשקה משובח, ואם לשמח לבבי בקול שרים ושרות, האם אשמע עוד, הלא אזני כבדה משמוע מתשות הזקנה:

3עוד למשא. לא די שלא יתענג להתעלס בי, כי עוד למשא אחשב לו: