מצודת דוד על שמואל א ט:כד

1וירם הטבח. הביא בהרמת הידים, כאשר הדרך להביא לפני החשובים:

2הנה הנשאר. רצה לומר לא תחשוב שזהו חלקי הנשאר למאכלי, ובדברו עמו הראה לו הנשאר למאכלו ואמר, הנה זה הנשאר למאכלו:

3שים לפניך. לזה שים את המנה ההיא לפניך ואכול:

4כי למועד. כי המנה ההיא שמורה לך על מועד ביאתך:

5לאמר. כי אמר המזמן את הקרואים ; והוא שמואל:

6העם קראתי. הלא אני קראתי את העם על הזבח, ועלי ליתן לכל אחד מנה הראויה לו, לזאת שמור המנה ההיא לשאול, כי היא ראויה לו: