מצודת דוד על ישעיהו · Metzudat David on Isaiah 62:4
1לא יאמר לך. לא יאמר עוד עליך שאת עזובה מה׳:
2ולארצך. על ארצך:
3חפצי בה. רצוני בה ואינה נעזבת ממני:
4ולארצך בעולה. לארצך יקרא מיושבת ולא שממה כי חפץ וכו׳. לזאת יקרא ירושלים חפצי בה כי חפץ ה׳ בך ולכל הארץ בכללה יקרא בעולה כי תבעל ותתיישב באנשים: