מצודת דוד על ישעיהו ז:כ

1ביום ההוא. כאומר אבל אחריתו עדי אובד כי ביום ההוא יגלח וכו׳ והתער הוא משל על החרב והתגלחות על ההרג:

2השכירה. כי התער ששוכרין אותה בדמים היא חדה מאד:

3בעברי נהר. באנשי עבר הנהר ובמי במלך אשור:

4את הראש. יגלח את שער הראש ואת שער הרגלים רצה לומר השרים ויתר העם:

5וגם את הזקן תספה. התער ההיא תכלה גם שער הזקן וזהו סנחריב כי גם הוא נהרג אז מבניו: