מצודת דוד על ירמיהו יב:ב

1נטעתם. מיד כשנטעתם בשרש גזעם ר״ל פתאום בא להם הגדולה:

2ילכו. והם הולכים ומתפשטים ועושים פירות מרובות ר״ל בנים ובני בנים יורשים המלוכה והממשלה:

3קרוב אתה בפיהם. גם כי בפיהם מראים עצמם יראים את האל זהו מן השפה ולחוץ אבל רחוק אתה ממחשבות כליותיהם ולא יאמינו בך באמת: