מצודת דוד על ירמיהו נ:ז

1כל מוצאיהם. ר״ל והיו כצאן התועה ומופקר שכל המוצא אותם יאכלם:

2וצריהם. האויבים אמרו לא יהיה לנו אשמה על מה שאנו אוכלים אותם בעבור אשר חטאו לה׳ שהוא נוה ומקוה הצדק כולו והוא תוחלת אבותיהם והוא מילא תקותם ושמו הוא ה׳ המורה שהוא מושל בכל והואיל וחטאו לו ראוים המה לאבדון ולא נאשם בהם: