מצודת דוד על איוב כט:יד

1צדק לבשתי. מרבה הייתי בצדק עד כי הייתי מעוטף בה:

2וילבשני. הצדק עצמה באה אלי להלביש אותי ר״ל כ״כ הייתי רגיל בצדק עד שבכל עת באו אלי עניים מרודים לחננם כי כן דרך העניים לחלות פני איש מתן:

3כמעיל. כמו המעיל שהוא לבוש העליון וכמו המצנפת הנתונה על הראש ממעל אשר בעבור זה מדרכם להיות זכים ונקיים כן היתה משפטי זכה ונקיה מבלי הטיה מה: