מצודת דוד על יהושע י:יג

1וידום השמש. רצה לומר, כן היה, שעמדו השמש וירח במקומם:

2עד יקום. עד אשר השלימו ישראל להתנקם מאויביו:

3הלא היא. הדבר ההיא הלא כתובה בהבטחה בספר הישר, והיא התורה, שנאמר בה על אפרים (בראשית מח יט) וזרעו יהיה מלא הגוים, והוא היום הזה שעמדו השמש והירח ליהושע הבא מזרעו, ונתמלא כל העולם שמעו:

4ויעמוד השמש. עכשיו מפרש המקום שעמד בה:

5בחצי השמים. רצה לומר, לפי הנראה בהאופק ההוא:

6ולא אץ לבוא. לא היה ממהר לשקוע, כדרכו מעולם למהר לבית שקיעתו, ללכת בהתמדה מבלי עמידה:

7כיום תמים. רצה לומר, נתעכב לעמוד במקום אחד כשעור יום שלם שהוא כ״ד שעות: