מצודת דוד על יהושע כב:כב

1אל אלהים ה׳. רצה לומר ה׳ שהוא אל על כל אלהים, והם המלאכים הקרואים אלהים, וכפלו דבריהם לחזק מאמרם:

2הוא יודע. מאז יודע הוא שלבבנו נאמן לפניו:

3וישראל הוא ידע. רצה לומר, ובהאריך הזמן גם ישראל ידע ויכיר כי כנים אנחנו:

4אל תושיענו. הסבו פניהם כלפי מעלה, ואמרו אם מעשה המזבח היה במרד ובמעל, אזי אל תושיענו היום הזה, ולא תאריך אפך: