מצודת דוד על שופטים יד:יח

1בטרם יבא החרסה. בעוד לא עבר יום השביעי, שהוא סוף הזמן שקבעו:

2מה מתוק. אין דבר יותר מתוק מדבש:

3לולא חרשתם. רצה לומר, אם לא גלתה לכם אשתי, לא הייתם יודעים החידה, ואמר בלשון משל או שאמר, אם לא היתה חתירת מחשבותיכם באמצעות אשתי לשהיא תחקור ממני להגיד לכם, לא מצאתם חידתי (ולפי שמלת ׳חרישה׳ היא משותפת לחרישה ממש ולחתירת המחשבה, כינה אשתו בשם ׳עגלה׳ המלומדת לחרוש, והיא מליצה נאותה):