מצודת דוד על מיכה ד:יד

1עתה תתגודדי. ר״ל בזמן ההוא אתה בת גדוד רב תשרטי באבל ובצער ודרך צחות לשון נופל על לשון אמר תתגודדי בת גדוד:

2מצור שם עלינו. ר״ל וזהו בגמול ששם עלינו מצור בימי חרבן בית השני:

3בשבט וגו׳. ובימי הגולה היינו נבזים בעיניהם ואפילו את שופט ישראל הכו בשבט על הלחי והוא מכת בזיון וכן נאמר יתן למכהו לחי ישבע בחרפה (איכה ג׳:ל׳):