מידות הראי"ה, ענוה

1הנני הוא לשון ענוה וזריזות א רש"י בראשית כב א. . כי העניו הוא זריז.

2הענוה משלימה את הרצון ב ע' חבש־פאר רמזים עין איה. , ובזה היא הכלי היותר טוב לקבל כל ברכה,

3הענוה מחזקת את הזכרון ג ע' חבש־פאר דרוש ז. וע' עירובין נד. תענית ז. סוטה כא. .

4הענוה היא מחוברת עם השלמות הרוחנית, שכל מה שהאדם משיג יותר את העולם ואת החיים, את שכלולם הרוחני והחמרי, את הצרכים הרבים של הכלל ושל הפרט, אז הוא משיג את קוצר ידו, את עורון השגתו. את מעוט כוח רצונו להיטיב, והוא נשפל ברוחו, והוא תמיד הולך ומתעלה על־ידי חפצו ד תון, חפץ. – ע' ר"ח בן עקשיא רצה הקב"ה... ד' חפץ. חבש־פאר עין־איה. השכל והרצון ע"פ חפץ עליון. הגדול להתקרב ביותר אל הטוב המוחלט ה ע' אורות הקודש ח"ב עמ' תסו. .

5אי־אפשר להשיג השגה ברורה כי־אם על־ידי ענוה ו מסכת כלה פ"ג, תדא"ז ה ח, נתיבות עולם נתיב הענוה פ"ח. . אי־אפשר להיות זוכה לענוה כי־אם על־ידי דבקות אמתית בהקב"ה המוכשר לדבקות של אמת ראוי לו להרבות בלבישת תפילין ז ברכות ח. רמב"ם הלכות תפילין פ"ד הלכה כה. , ואז יהיה באמת מלא ענוה.

7כל־זמן שהענוה מביאה עצבון היא פסולה וכשהיא כשרה מוסיפה היא שמחה ח ערובין יג. תענית ז. סוטה כא. ישעיה כט יט. , גבורה וכבוד פנימי.

8לפעמים אין צריכים להתירא מגדלות, שהיא מרוממת את האדם לפעול גדולות, והענוה כולה מבוססת על גדלות קדושה כזאת.

9מהזמן שסובלים בו ממחשבות והרגשות של גסות־הרוח, לוקחים כוח לנצח כל המידות הרעות שמיסוד השפלות, ולתן ברק חיים לשכל הטהור המזוקק. ומחברים אח"כ את מידת הענוה והשפלות וכל מעלותיה עם אותם היתרונות שנלקחו מתמצית הטוב שבטומאת הגאווה.

10להתדבק הרבה בענוה, וכשיבא לו רעיון של גאווה או הרגשה גאותנית יקח את תמצית הטוב שלה לגבורה של קדושה. והפסולת ישליך בבחילה, ואז יוסיף ענוה על ענוה ויהיה תמיד בשמחה וטוב לב משתה תמיד ט ע' משלי טו טו, סוף שו"ע או"ח. שמן הכל מקבל תמצית עדינה המתמצה מעומק המידות, דוגמת סחיטת ענבים להיות ליין ישמח לבב אנוש י תהלים קד טו. .

11הענוה והשפלות האמיתית מוסיפה בריאות וכח, והדמיונית מחליאה ומעציבה. על־כן יבחר לו האדם מידת הענוה והשפלות בצורתה הבהירה למען יחזק ויאמץ וקוי ד' יחליפו כוח יא ישעיה מ לא. .