מדרש אגדה, שמות ב:כג

1ויהי בימים הרבים וגו'. מכאן שימי צרה מרובין מימי טובה:

2וימת מלך מצרים. מלמד שנצטרע ומצורע חשוב כמת:

3ויאנחו בני ישראל. אין אנחה זו אלא מיתה, שנאמר כי רבות אנחותי וגו' (איכה א' כ"ב), שהיה פרעה הרשע הורגם ונוטל דמם ורחוץ בהם, כסבור שיתרפא בכך:

4ויזעקו. שהיו נוטלים תינוקי ישראל ומשימין אותם במקום הלבנים, והיו צווחים עד שעלה צווחתם אל האלהים:

5מן העבודה. שהיו אונסין נשותיהם: