מדרש אגדה, שמות כב:כח

1מלאתך ודעך לא תאחר. מלאתך אלו הבכורים. ודעמך זו תרומה שמדמעת את התבואה:

2בכור בניך תתן לי. ללמדך שחייב אדם לפדות את בנו מן הכהן, ואמר אחריו כן תעשה לשורך לצאנך, הקיש בכור אדם לבכור בהמה, מה הבהמה הנפלים פוטרין בה את הבכורה: [אף אדם הנפלים פוטרין בו את הבכורה]: