מדרש אגדה, במדבר כא:יט

1וממתנה נחליאל. לאותה הטובה שהשקם במדבר ע"י הבאר, וירד עמהם לנחלי ארנון, ומנחלי ארנון עלה עמהם לבמות ההרים, ומבמות יורד עמהם לגיא אשר בשדה מואב, שאותה הגיא היתה נשקפה מן הבמות על פני הישימון:

2ד"א ומשם בארה. כיון שהגיעו ישראל אל הישוב נסתלקה מהם הבאר, ואמרו ישראל שירה עליה, שנאמר אז ישיר ישראל וגו', ולמה לא נזכר שמו של משה רבינו על הבאר, לפי שלקה על ידה, שנשבע הקב"ה על ידה שלא יכנס משה לארץ התחילו ישראל לומר שבחה של באר:

3ד"א באר חפרוה שרים. זו תורה שהית' נשמרת על ידי אברהם ויעקב, שנאמר באברהם וישמור משמרת מצותי חקותי ותורתי (בראשית כ"ו ה'), וביעקב נאמר ויעקב איש תם יושב אהלים (שם כ"ה כ"ז):

4כרוה נדיבי העם. אלו ישראל שקבלוה מסיני, ועל ידה נקראים נדיבים, שנאמר נדיבי עמים נאספו וגו' (תהלים מ"ז י'), ולפי שנתברכו בקולה לכך זכו במלכות, שנאמר ואתם תהיו לי מלכת כהנים (שמות י"ט ו'):

5במחוקק. על ידי משה שנקרא מחוקק:

6במשענותם. שנשענו על ידי משה שקיבלו כל מה שאמר להם מפי הקב"ה לשמור, שנאמר דבר אתה עמנו ונשמעה (שמות כ, י"ט):

7וממדבר מתנה. כל מי שמשים עצמו כמדבר, תורה ניתנה לו במתנה. שלכך נמשלה [התורה] למים, מה המים אינם יכולים לעמוד במקום גבוה, ואינם הולכים כי אם במקם נמוך, כך אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים את עצמו כמדבר:

8וממתנה נחליאל. כיון שניתנה תורה לו במתנה נחלו אל:

9ומנחליאל במות. כיון שנחלו אל עלה לגדולה, שנאמר ומנחליאל במות, ואם מגביה עצמו הקב"ה משפילו, שנאמר ומבמות הגיא: