מדרש לקח טוב, דברים יא:יב
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 11:12
Open in the reader →1פס'. ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה דורש להפריש ממנה חלה ותרומה ומעשרות. תמיד עיני ה' אלהיך בה. עתים לטובה עתים לרעה. לטובה כיצד הרי שהיו ישראל רשעים בראש השנה ונגזרו עליהם גשמים מעוטים וחזרו בתשובה להוסיף עליהם אי אפשר שכבר נגזרה גזירה אלא תמיד עיני ה' אלהיך בה ומורידן בזמנן ומשלח להן ברכה. לרעה כיצד הרי שהיו ישראל צדיקים בראש השנה ונגזרו עליהן גשמים מרובין וחזרו בהן לימנע מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזירה אלא הקב״ה מורידן שלא בעתם כשאין הארץ צריכה להם שנאמר תמיד עיני ה' אלהיך בה. מראשית השנה ועד אחרית השנה מגיד שמראש השנה נגזר עליה כמה רוחות כמה עננים כמה גשמים כמה טללים יבואו לה. ד״א מראשית השנה וכי התבואה בשנה כל השנה אלא מלמד שהקב״ה שולח ברכה אפילו באוצרות וכן הוא אומר (דברים כ״ח:ח׳) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ואפילו בעריבה מתברכת העיסה שנא' (שם) ברוך טנאך ומשארתך. ואפילו בשעת האכילה מתברכת שנא' (שם ח) ואכלת ושבעת. לכך נאמר מראשית השנה ועד אחרית השנה. מלמד שכל השנה כולה ברכתו עליכם. ד״א מרשית. חסר אלף מלמד שכל שנה שרשה בתחלה וישראל חוזרין בתשובה נותן לה אחרית שנה טובה לשון אחרית כמו תקוה ואחרית: