מדרש לקח טוב, דברים יב:יז
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 12:17
Open in the reader →1פס'. לא תוכל לאכול בשעריך. ר' יהודה בן קרחה אומר לא יהא לך רשות לאכול לא תוכל לאכול האוכל חייב אבל הנותן מתנה פטור. ותרומת ידיך. אלו בכורים. א״ר שמעון וכי מה בא ללמדנו אם לאכל בכורים חוץ לחומה קל וחומר ממעשר. ומה מעשר שמותר לזרים האוכל ממנו חוץ לחומה עובר בלא תעשה. בכורים שאסורים לזרים האוכל מהן חוץ לחומה אינו דין שיהא עובר בלא תעשה. הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לאוכל בכורים עד שלא קרא עליהן שם @?![א]@?? שעובר בלא תעשה. נדבותיך אלו תודה ושלמים. אמר ר' שמעון וכי מה בא ללמדנו אם לאכל תודה ושלמים חוץ לחומה קל וחומר ממעשר ומה מעשר שאין חייבין עליו משום פיגול ונותר וטמא האוכל ממנו חוץ לחומה עובר בלא תעשה. תודה ושלמים שחייבין עליה משום פיגול ונותר וטמא האוכל מהן חוץ לחומה אינו דין שיהא עובר בלא תעשה. הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לאוכל תודה ושלמים לפני זריקת דמים שהן בלא תעשה. ובכורות. זה הבכור א״ר שמעון כי מה בא ללמדנו אם לאוכל בשר חוץ לחומה קל וחומר ממעשר אם לפני זריקת דמים ק״ו מתודה ושלמים. מה תודה ושלמים שמותרין לזרים האוכל מהם לפני זריקת דמים עובר בלא תעשה. בכור שאסור לזרים האוכל מהן לפני זריקת דמים אינו דין שיהא עובר בלא תעשה. אלא בא הכתוב ללמדנו אלא לזר שאכל בכור תמים בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים שעובר בלא תעשה. וצאנך. זו חטאת ואשם. א״ר שמעון וכי מה בא ללמדנו אם לאוכל חטאת ואשם חוץ לחומה ק״ו ממעשר ואם לפני זריקת דמים קל וחומר מתודה ושלמים. ואם לאחר זריקת דמים ק״ו מבכור. ומה בכור שהוא קדשים קלים האוכל ממנו לפני זריקת דמו עובר בלא תעשה. חטאת ואשם שהן קדשי קדשים לא כל שכן מה בא ללמדנו אלא לאוכל חטאת ואשם חוץ לקלעים שעובר בלא תעשה. וכל נדריך. זה עולה. אמר רבי שמעון וכי מה בא ללמדנו אם לאוכל עולה חוץ לחומה ק״ו ממעשר. ואם לפני זריקת דמים ק״ו מתודה ושלמים. ואם לאחר זריקת דמים ק״ו מבכור. ואם חוץ לקלעים ק״ו מחטאת ואשם. ומה חטאת ואשם שמותרין באכילה האוכל מהם חוץ לקלעים עובר בלא תעשה. עולה שאסורה באכילה אינו דין שיהא עובר בלא תעשה הא לא בא הכתוב ללמדך אלא לאוכל מעולה בין לפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמים בין לפנים בין לחוץ שעובר בלא תעשה. אמר רבה דילדה אימיה כר' שמעון תליד. ואי לא לא תליד. דמתריץ ליה לקרא למאי דסבירא ליה והלכה זו במסכת מכות ופירושה בספרי: