מדרש לקח טוב, דברים כא:יז
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 21:17
Open in the reader →1פס'. כי את הבכור בן השנואה יכיר. יכירנו לאחרים. מלמד שנאמן אדם לומר זה בני בכורי. ר' יהודה [אומר] כשם שנאמן לומר זה בני בכורי כך נאמן לומר זה בן גרושה ובן חלוצה. וחכמים אומרים אינו נאמן. לתת לו פי שנים. פי שנים כנגד אחד מן הבנים בין מעוטים בין מרובין וכן הוא אומר ובראשית מח) ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך. בכל אשר ימצא לו. מלמד שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק שאם מת אביו ואח״כ מת זקינו נכסים הבאים לו מן זקינו נוטל בשוה עם שאר אחים. כי הוא ראשית אונו, ולא ראשית אונה של אשה. לו משפט הבכורה. מלמד שהבכורה יוצאה בדיינין. שמשפט כתוב ביה ובכור שנולד לאחר מיתת אביו. כגון שהיה לאביו שתי נשים ואח״כ ילדו אותן שתי נשים אין הבכור ההוא נוטל פי שנים. דבעינן יכיר ולא הספיק להכירו. תנן התם המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשווה להן את הבכור דבריו קיימין, ואם אמר מחמת ירושה לא אמר כלום מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה לא אמר כלום. והילכתא המזכה לעובר לא קנה והני מילי לעובר דלאו דיליה אבל לעובר דיליה ניחא ליה לאיניש דלישתמעון מיליה בעובר דיליה וקנה ויתר משפטי בכור ופשוט בפרק יש נוחלין בבבא בתרא: