מדרש לקח טוב, דברים כט:ט

1כתוב תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה (משלי י״א:כ״ג):

2אמר רבי טוביהו ברבי אליעזר ז״ל כל תאות הצדיקים אינה אלא שיהו עוסקין בתורה ובמצות שנאמר תאות צדיקים אך טוב. אך. מיעוט. זה שממעטין בצורכי העולם ואין מתעסקין אלא בתורה שנקראת טוב שנאמר (משלי ד׳:ב׳) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. ובמצות דכתיב (דברים ו׳:י״ח) ועשית הישר והטוב בעיני ה'. ואומר (תהילים ל״ד:ט״ו) סור מרע ועשה טוב. לפיכך משה רבינו מזהיר ומצוה את ישראל ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו'. וכתיב בתריה אתם נצבים בשכר שאתם עוסקין בתורה ובמצות אתם קיימין. תקות רשעים עברה. על שהרשעים עוברים את התורה תקותם תהיה עברה כענין שנא' והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית:

3אתם נצבים. יש הצבה לטובה ויש הצבה לרעה. לרעה דכתיב (איכה ב׳:ד׳) דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ. לטובה דכתיב (תהילים מ״א:י״ג) ואני בתומי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם. כנגד ישראל אמר דוד למקרא זה אמר לפני הקב״ה רבונו של עולמים הבטחת את ישראל עמך שאין כלין לעולם שנא' (ישעיהו ס״ו:כ״ב) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאם ה' כן יעמוד זרעכם ושמכם. ואומר (מלאכי ג׳:ו׳) כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם. לכך נאמר ותציבני לפניך לעולם. כדרך שאמר משה לישראל אתם נצבים היום כלכם אמר להן משה לישראל כל זמן שאתם עושין רצון המקום אתם נצבים וקיימין. ד״א אתם נצבים אמר להם משה לישראל עשה לכם הקב״ה יציבה בעולם שכתב עליכם על כל מצוה ומצוה על כל חוק וחוק על כל דבור ודבור דבר אל בני ישראל אמור אל בני ישראל ואתה תצוה את בני ישראל כדי להזכיר שמכם וזכרונכם לפני לטובה בכל דור ודור. היום. מה היום לא ישבות אף אתם אין נשבתין מן העולם. כלכם. שאין העולם חסר מששים רבוא לפיכך בקש דוד מלך ישראל להיות זכרו קיים לדורי דורות שנאמר (תהילים מ״א:י״ג) ואני בתומי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם. וכי מה היה דוד מבקש להיותו קיים לעולם אלא להיות לו זכר בכל דור ודור. זה ספר תהלות דוד הנאמרים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות על שם (שמואל ב כ״ג:א׳) דוד בן ישי משיח אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל. וכן הוא אומר (תהליס סא) אגורה באהלך עולמים וכי אפשר לו לאדם להיות חי שני עולמים אלא כך אמר שיהו ישראל מתפללים דברי שירי ותהלותי ובאלו אני קיים בעוה״ז ולעוה״ב. שכבר היה מובטח שחלקו עם הצדיקים בגן עדן לכך נאמר אגורה באהלך עולמים. ד״א אתם נצבים. אמר משה לישראל בזמן שאתם בהסכמה אחת. ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם מלמד שהעמיק ואמר להם אם מקיימין אתם את התורה אין כל אומה ולשון יכולה לכם. ד״א העמידם לקבל עליהם את התורה על פי הברית כדי שלא יאמרו אבותינו שמעו מפי הגבורה קולות וברקים וראו ענן כבד לפיכך אמרו (שמות י״ט:ט״ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. אבל אנחנו לא קבלנו. לפיכך הציבם והשביעם והעבירם בברית הראשון. ד״א אתם נצבים. אמר להם משה בואו וראו ואגידה לכם על כמה יציבות התיצבתם. בתהלה על הים כענין (שם יד) התיצבו וראו את ישועת ה'. ואח״כ התיצבתם לקבל את התורה שנאמר (שם יט) ויתיצבו בתחתית ההר. ועתה אתם נצבים. ודעו לכם כי גם המתים וגם דורות העתידות לבוא רוחם ונשמתם נצבות פה. אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם. אשריכם שזכיתם דור נאה זה דור שכלו זכאי שנאמר (שיר השירים ד׳:ז׳) כלך יפה רעיתי ומום אין בך. זה דור שבאו לארץ. ראשיכם שבטיכם. ראשיכם אלו ראשי הנשיאים. יהושע ואלעזר וכלב. שבטיכם. אלו הנשיאים שנתמנו לחלק את הארץ. זקניכם. אלו הסנהדרין שבעים זקנים. ושוטריכם. אלו שרי האלפים ושרי המאות ושרי חמשים ושרי עשרות. כל איש ישראל. מלמד שכלם צדיקים: