מדרש לקח טוב, דברים לג:כד
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Deuteronomy 33:24
Open in the reader →1פס'. ולאשר אמר. זה הוא שנאמר בהם (שם מז) ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים. ברוך מבנים אשר. אין לך בשבטים שנתברך מבנים כאשר. יהי רצוי אחיו. שהיה מרצה את אחיו בשמן. וטובל בשמן רגלו. מלמד שארצו מושכת את השמן כמעין. מעשה שנצרכו אנשי לודקיא לשמן ומינו להם (פולימילטיש) [פולמוסטוס] א' ואמרו לו צא וקנה לנו שמן במאה רבוא. הלך לו לצור אמרו לו לך לגוש חלב. הלך לשם אמרו לו הלך אצל פלוני. הלך לביתו ולא מצאו. אמרו לו הלך הוא בשדה. הלך אותו האיש ומצאו שהיה עוסק תחת הזית. אמר לו שמן בק' רבוא אני צריך. אמר לו המתן עד שאגמור את השמן ואבוא. לאחר שגמר את זיתיו נטל את כליו ובא והוא היה סבור שהוא משחק בו כיון שהגיע לביתו הביא שמן ורחצו רגליהם נתן לפניו ואכל ושתה עמד ומדד לו שמן בק' רבוא. אמר לו רצונך עוד אמר לו אין עמי מעות אמר לו טול ואני אבוא עמך ואטול את מעותי. עמד ומדד לו בי"ח רבוא. אמרו לא הניח לא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא שכרו. שמעו אנשי לודקיא שהוא בא קידמו לפניו שלשת מילין והיו מקלסין אותו. אמר להם לא לי נאוה קילוס זה אלא לאיש זה שכל זה שלו. ולא עוד אלא שאני חייב לו י״ח רבוא כיוצא בו אמר שלמה. (משלי י״ג:ז׳) יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב. וכן שנו רבותינו ז״ל במסכת מנחות תקוע אלפא לשמן. ולכך היו אנשי תקוע חכמים שהשמן יפה לתלמוד. וכשם שהזית משכח התלמוד כך השמן מישב את התלמוד: