מדרש לקח טוב, שמות י:כא

1ויאמר ה׳ אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך. אותו חשך שאמרתי להיות יהיה על ארץ מצרים לבד.

2וימש חשך. וימששו מצרים חשך ולא אור, ואע״פ שהוא בש׳ אחד, הרי כתוב אולי ימושני אבי (בראשית כז יב), בש׳ אחד והוא לשון מישוש, כי הנ׳ והיו״ד טפל לתיבה, כלומר ימיש אותו.

3ד״א מלשון לא ימיש עמוד הענן (שמות יג כב), כלומר אחר שבא חשך הלילה; בא חשך מצרים ונתחברו חשך של לילה וחשך היום כאחד, וזה בלא התראה, ומכת החשך למה היא באה, על שהיה המצרי אוחז את העברי ואומר לו עמוד עד שאני אוכל, והנר מונח דולק על ראשך, ולא תזוז לכאן ולכאן, ואם תזוז הריני חותך ראשך בסייף, לפיכך ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים, כשיעור שלשת ימים, כי לא נפרד היום מן הלילה, לדעת מתי יום ומתי לילה, אלא כשיעור שלשת ימים.