מדרש לקח טוב, שמות יב:כז

1ואמרתם זבח פסח הוא לה׳ וגו׳. למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה׳ אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה (שמות יח י).

2אשר פסח על בתי בני ישראל. אשר פסע, ע׳ וח׳ משמשין, כמו עשקה לי (ישעיה לח יד) פי׳ חשקה לי.

3בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל. מיכן שניתן רשות למחבלים לחבל לולא שהציל הקב״ה את אבותינו.

4ואת בתינו הציל. זה לדורות האחרונים, והוא אומר ואת בתינו הציל, זה ששנינו בכל דור ודור צריך אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, וכה״א ואותנו הוציא משם (דברים ו כג), אותם לא נאמר אלא אותנו.

5ויקד העם וישתחוו. מיכן שצריך האדם להודות על בשורה טובה.

6ד״א ויקוד העם וישתחוו. על מה השתחוו, על שקברו מתיהם בג׳ ימי אפילה, כדי שלא יראו בהם המצריים וישמחו.