מדרש לקח טוב, שמות יב:לו

1וה' נתן את חן העם. כמשמעו.

2וישאלום. לא היה מספיק הישראל לומר השאילוני עד שהוא משאילו דברי ר׳ ישמעאל. ר׳ יוסי הגלילי אומר האמינו בהם משלשה ימי אפילה, אמרו מה כשהי' באפלה וישראל באורה, לא נחשדו על הגניבה, עכשו לא כל שכן, לפיכך השאילם.

3ר׳ אליעזר אומר וה' נתן את חן העם. זה רוח הקודש, כענין שנאמר ושפכתי על בית דוד [וגו'] רוח חן (זכריה יב י), היה ישראל אומר לו למצרי השאילני כליך המונח לך במקום פלוני והוא משאילו בעל כרחו.

4ר' נתן אומר וישאילום היה אומר לו שאל לי כלי אחד, והוא אומר לו טול לך גם אחר כיוצא בו.

5וינצלו את מצרים. עשאוה כמצולה שאין בה דגים, ראה כמה גדולים מעשה אלהינו שהרי תבן לא היו נותנין להם, שנאמר תבן אין ניתן לעבדיך (שמות ה טז), וכלי כסף וכלי זהב ושמלות היו נותנין להם, ה׳ צבאות אשרי אדם בוטח בך.

6י׳ מכות לקו המצריים,שלשה מהם ע״י הקב״ה, ושלשה ע״י משה, ושלשה ע״י אהרן, ומכות בכורות ע״י הקב״ה ומשה ואהרן.