מדרש לקח טוב, שמות יב:מח

1וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה׳. מה כי יגור אתך גר, שיקבל עליו המצות, כדרך שאמרו רבותינו במס׳ יבמות גר הבא להתגייר אומרים לו מת ראית להדבק בישראל, והרי ישראל סגופים ודחופים, אם אמר מקבל אני, אומרים לו ראשי מצות, כדרך שאמרה נעמי לרות, שנאמר כי אל אשר תלכי אלך (רות א טז), אמרה לה נעמי אסור לצאת חוץ לתחום, אסר לנו ייחוד ערוה, אמרה לה ובאשר תליני אלין עמך עמי (שם), אלו שש מאות ושלש עשרה מצות, מנין עמך ך׳ חמש מאות ע׳ מ׳ מאה ועשר ושלש תיבות של עמך, הרי תרי״ג.

2ואלהיך אלהי (שם), זה ייחוד השם, מיד ותחדל לדבר אליה (שם).

3ועשה פסח לה׳. יכול מיד ת״ל המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו, אז אז לגזירה שוה, מה להלן מילת זכריו מעכבהו, אף כאן מילת עבדיו מעכבתו.

4וכי יגור אתך גר והיה כאזרח הארץ. זה ישראל מה אזרח בארבעה עשר, אף גר בארבעה עשר.

5וכל ערל לא יאכל בו. מה בא ללמד, לימד ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא מלוהו שלא יאכל בו.