מדרש לקח טוב, שמות יב:ט

1אל תאכל ממנו נא. אין נא אלא חי, (קכח) לשון אנינה שהלב מתאנה ממנו.

2ובשל מבושל. ולא בשל ומבושל, כענין שנאמר אני ה׳ הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים (ישעיה מב ח), כלומר ולא תהלתי לפסילים, וכמו אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני (תהלים לח ב), ופירושו ולא בחמתך.

3ובשל מבושל. לחייב על החי ועל המבושל.

4ובשל מבושל במים. אין לי אלא במים, שאר משקין מנין, ת״ל ובשל מבושל מכל מקום, וקל וחומר ומה מים שאין מפיגין טעמו של בשר אסור, ושאר משקין לא כל שכן.

5ד״א במים. לפי שמצינו בישול בפסח, כענין שנאמר ויבשלו את הפסח באש כמשפט (דה״ב לה יג), לכך הוצרך לומר במים.

6כי אם צלי אש. מה ת״ל הרי כבר נאמר ובשל מבושל, אלא מה ת״ל כי אם צלי אש, שיכול אין לי אלא הראוי לצלות, הראוי לשלוק מנין, ת״ל כי אם צלי אש.

7ראשו על כרעיו ועל קרבו. מקולס.

8כרעיו. אלו הדקין.