מדרש לקח טוב, שמות יג:יז

1ויהי בשלח. כתיב טוב וישר ה׳ על כן יורה חטאים בדרך (תהלים כה ח), אם לחטאים הוא מורה, קל וחומר לצדיקים, תניא ר׳ אליעזר בן יעקב אומר מקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם, צפה הקב״ה על יציאת ישראל ממצרים, איזה דרך טוב להם, וניהגם בה, שנאמר ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא.

2ויהי בשלח. אין שלוה אלא לשון לווי, שנאמר ואברהם הולך עמם לשלחם (בראשית יח טז), הפה שאמר גם את ישראל לא אשלח (שמות ה ב), הוא אומר אנכי אשלח אתכם (שם ח כח), לפיכך נאמר ויהי בשלח פרעה.

3[ומה שכר נטלו על כך לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו (דברים כג ח). ד״א ויהי בשלח] זש״ה אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהלים סח ז), מאי בכושרות, בכי ושירות מצרים היו בוכים, שנאמר והיתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים (שמות יא ו), וישראל היו אומרים הלל. לכך נאמר ויהי בשלח פרעה את העם, אימתי צעק פרעה ווי, בזמן שראה את העם נוסעים (בחומה) [כאומה], כי כל זמן שהיו רומסים בטיט היו בעיניו כאין, כיון שיצאו ראה אותם יוצאים בצבאות בדגליהם, אז ראה ומצטער וצעק ווי.

4ולא נחם אלהים. נהגם, כענין שנאמר נחית כצאן עמך (תהלים עז כא), ואומר וינחם בענן יומם (שם עח יד).

5דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא. קרובה דרך לחזור למצרים.

6ד״א כי קרוב הוא. קרובה שבועה שנשבע אברהם לאבימלך שנאמר אם תשקור לי ולניני ולנכדי (בראשית כא כג) ועדיין נכדו קיים.

7ד״א כי קרוב הוא. קרובה מלחמה ראשונה לשניה.

8ד״א כי קרוב הוא, אמר הקב״ה אם אני מכניס את ישראל לארץ ישראל מיד מחזיקין הן איש בשדהו ואיש בכרמו והן בטלין מן התורה, אלא אני מקיפן במדבר מ' שנה, שיהו אוכלין מן, ושותין מי באר, והתורה נבללת בגופן, והן נכנסין לארץ ומוצאין בתים מלאים כל טוב, מיכן היה ר׳ שמעון בן יוחאי אומר לא ניתנה תורה לידרש אלא לאוכלי המן, ושניים להם אוכלי תרומה.

9ע״א למה הקיפן במדבר, לפי שכיון ששמעו כנענים שעתיד הקב״ה לתת להם את ארצם, עמדו ושרפו את הזרעים, וקצצו את האילנות וסתרו את הבתים, וסתמו את המעיינות, אמר הקב״ה הרי הבטחתי להם שאני נותן להם ארץ טובה ורחבה, שנאמר וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו וגו׳ (שמות ג ח), לפיכך הקיפן ארבעים שנה במדבר, עד שנתייאשו הכנענים ותקנו מה שקלקלו, שנאמר ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וגו׳ (דברים ו יא).

10כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה. כדי שלא יראו עצמות אחיהם מושלכים בפלשת ויחזרו להם.

11ד״א למה הקיפן, שלא יחזרו למצרים, שנאמר נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר יד ד).

12ד״א בראותם מלחמה, אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו ויצאו בלא רשות ונהרגו שנאמר בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרי (תהלים עח ט) מפני מה, שלא שמרו ברית ה׳ ובתורתו מאנו ללכת (שם שם י).