מדרש לקח טוב, שמות יג:יט

1ויקח משה את עצמות יוסף. חכם לב יקח מצות (משלי י ח) זה משה רבינו, שכל העם היו עוסקין בבזה, ומשה עסק בעצמות יוסף, ומנין היה יודע היכן קבור, אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, אמרה לו ארון של מתכת עשו לו מצריים ושקעוהו בתוך נילוס בא משה ועמד על נילוס, נטל צרור וזרק לתוכו ואמר יוסף הגיעה שבועה שנשבע הקב״ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו, ועתה אם אתה מראה עצמך מוטב, ואם לאו נקיים אנחנו משבועתך, מיד צף ארונו של יוסף ונטלו משה, ואל תתמה היאך צף הברזל, שהרי אלישע תלמידו של אליהו צף הברזל מפניו, קל וחומר במשה רבינו. בוא וראה כמה גדול כח המצוה שהרי מרים המתינה לו למשה שעה אחת, דכתיב ותתצב אחותו מרחוק (שמות ב ד), וכל ישראל והארון והכהנים והלוים המתינו לה שבעת ימים, שנאמר והעם לא נסע עד האסף מרים (במדבר יב טו).

2יוסף זכה לקבור אביו שאין באחיו גדול ממנו, שנאמר ויעל יוסף לקבור את אביו (בראשית נ ז) לפיכך זכה ולא נתעסק בו אלא משה רבינו שאין בישראל גדול ממנו, שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף.

3עמו. (קלג) במחנה לויה.

4ד״א עמו. במחיצתו, לפיכך זכה משה רבינו ולא נתעסק בו אלא שכינה שנאמר ויקבור אותו בגיא (דברים לד ו), והיה ארונו של יוסף מהלך עם ארון הקודש בתוך ישראל והם אומרים עליו קיים זה מה שכתב בארון זה, בלוחות כתיב אנכי ה׳ אלהיך (שמות כ ב), וביוסף כתיב התחת אלהים אני (בראשית נ יט). בלוחות כתיב לא יהיה לך אלהים אחרים (שמות כ ג), וביוסף כתיב את האלהים אני ירא (בראשית מב יח), בלוחות כתיב [לא תשא (שמות כ ז), וביוסף כתיב חי פרעה (בראשית מב טו), אבל השם לא היה מזכיר לבטלה. בלוחות כתיב] זכור את יום השבת (שמות כ ח), וביוסף כתיב וטבוח טבח והכן (בראשית מג טז), אין והכן אלא ערב שבת, שנאמר והכינו את אשר יביאו (שמות טז ה). בלוחות כתיב כבד את אביך ואת אמך (שמות כ יב), וביוסף כתיב הלא אחיך רועים בשכם וגו׳ ויאמר לו הנני (בראשית לז יג). בלוחות כתיב לא תרצח לא תנאף לא תגנוב (שמות כ יג יד טו), וביוסף כתיב ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה (בראשית לט י), ולא הרג את בעלה, וכתיב ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה (בראשית מז יד). בלוחות כתיב לא תענה (שמות כ טז), וביוסף ראה אם דברים של אמת שמכרוהו לא הגיד לאביו, דברים של שקר לא כל שכן. בלוחות כתיב לא תחמוד (שם כ יז), ויוסף לא חמד אשת פוטיפר, לכך היו אומרים שקיים זה מה שכתוב בזה.

5כי השבע השביע. שתי שבועות הללו למה השביען שישבעו את בניהן דור אחר דור.

6את בני ישראל. ולמה לא השביע את בניו, אמר שמא לא יניחום המצריים, לפיכך השביע את כל ישראל, אמר להם במקום שגנבתוני שם תחזירוני וכן עשו, שנאמר ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם (יהושע כד לב).

7לאמר פקוד יפקוד אלהים אתכם. פקוד בגלות זה, יפקוד בשאר גליות.

8והעליתם את עצמותי מזה אתכם. מלמד שאף עצמות שאר שבטים העלו עמהם, מנין ז״ה.