מדרש לקח טוב, שמות יד:כז

1ויט משה את ידו על הים וישב הים. לא איחר ולא עיכב.

2לפנות בקר לאיתנו. לתקפו, כענין שנאמר איתן מושבך (במדבר כד כא).

3ומצרים נסים לקראתו. ללמדך שכל מקום שהיה המצרי נס היה הים הולך לקראתו, שכשעלה האחרון מישראל מן הים ירד האחרון שבמצריים לתוך הים.

4וינער ה׳ את מצרים בתוך הים. כאדם שהוא מנער את הקדירה, התחתון [עולה] למעלה ושל מעלה יורד למטה.