מדרש לקח טוב, שמות טו:ט

1אמר אויב. זה הפסוק הוא תחלת הפרשה, ונכתב באמצע, ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה.

2אמר אויב ארדוף אשיג. מנין היו ישראל יודעין שאמר פרעה ארדוף אשיג, מגיד ששרת עליהם רוח הקודש.

3אחלק שלל. אמר להם פרעה לעמו, אפילו אין אנו רודפין אחריהן אלא בשביל כסף וזהב שנטלו ממנו דיינו, היו בהם עניים שאבדו ממון מעט אמרו אנחנו וויתרנו, אמר להם פרעה כולנו שוים בביזה שנא׳ אחלק שלל, מיד הסכימו כלם לרדוף.

4תמלאמו נפשי אמר להם פרעה הרשע לשעבר הייתם לוקחים את ממונם, והייתי תובע מידכם בנימוסי המלכות, עכשיו [ אחלק שלל. לשעבר אם הייתם הורגים מהם הייתי תובע מכם בנימוסי המלכות, עכשיו] תמלאמו נפשי.

5אריק חרבי תורישמו ידי. זו אניסת בניהם ובנותיהם.

6אמר אויב. זה הפסוק מודיע כי שלש כיתות נעשו המצריים על ישראל, אחת אומרת אחלק שלל ולא נהרגם, ואחת אומרת תמלאמו נפשי ונהרגם ולא נקח. מהם כלום, ואחת אומרת אריק חרבי תורישמו ידי נהרגם ונקח את ממונם.

7חמשה דברים הם שאמר אויב. ארדוף ; אשיג, אחלק, אריק, תורישמו ידי. וכנגדם באו עליהם חמשה פורענות בים, נשפת ברוחך, ימינך ה׳ וגו' תרעץ אויב, וברוח אפיך, וברוב גאונך, נטית ימינך.