מדרש לקח טוב, שמות יט:טז

1ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. מלמד שהקדימה שכינה.

2זה היה אחר שבנה מזבח ושתים עשרה מצבה.

3ויהי קולות וברקים. משונים זה מזה.

4וענן כבד על ההר. זה ערפל, שנאמר ומשה נגש אל הערפל (שמות כ כא).

5וקול שופר חזק מאד. מנהג הדיוט כל שהוא הולך קולו עמה, אבל כאן כל שהוא הולך קולו מגביר, ולמה רק בתחלה, כדי לשבר את האוזן, שתהא יכולה לשמוע.

6ויחרד כל העם אשר במחנה, מלמד שנזדעזעו.