מדרש לקח טוב, שמות כא:ד

1אם אדוניו יתן לו אשה. רשות, כמו שמפורש לעיל באם בגפו יבא.

2יתן לו. מיוחדת לו שלא תהא כשפחת הפקר.

3אשה. שפחה כנענית, שהרי כתוב האשה וילדיה תהיה לאדוניה, ואי אפשר לומר בבת ישראל, שהרי דינה לצאת לחפשי.

4וילדה לו בנים או בנות. מנין לרבות אפילו טומטום ואנדרוגינוס, ת״ל האשה וילדיה תהיה לאדוניה, מכל מקום.

5האשה וילדיה תהיה לאדוניה. למדנו שוולדה כמותה, שאפילו הרב שבא על שפחתו וילדה וולדה עבד, וקל וחומר של נכרית הוולד כמוה.

6והוא יצא בגפו. מלמד שאינה צריכה הימנו גט, וכן עבד הבא על בת ישראל אינה צריכה הימנו גט, שנאמר מהם תקנו עבד ואמה (שם שם מה), מקיש עבד לאמה.

7ד״א והוא יצא בגפו. להביא את החולה שלא עבד לפי שהיה חולה, אעפ״כ יצא בגפו.