מדרש לקח טוב, שמות כא:ז

1וכי ימכור איש את בתו לאמה. הסמיך מכירת האשה למכירת עבד עברי.

2ימכור איש. האיש מוכר את בתו, [ולא האשה מוכרת את בתה, האיש מוכר את בתו], ואינו מוכר את בנו.

3את בתו. בקטנה הכתוב מדבר, או אינו אלא אפילו בגדולה, אמר בנעוריה בית אביה (במדבר ל יז), מה הפרת נדרים קטנה ולא גדולה, אף מכירתה קטנה ולא גדולה, ומה להלן נערה, אף כאן נערה, למדנו שהוא רשאי במכירתה, ומנין שהוא רשאי בקידושיה, אמרת אם מוציאה מידי קידושיה לידי אמהות, ק״ו מידי קידושיה לידי קידושיה.

4ומנין שתהא נקנית בכסף, היה ר׳ ישמעאל אומר מקל וחומר, ומה שפחה כנענית שאינה נקנית בבעילה נקנית בכסף, בת ישראל שנקנית בבעילה דין היא שנקנית בכסף, ומנין אף בשטר, ת״ל והלכה והיתה לאיש אחר (דברים כד ב), הקיש הוייתה להליכתה, מה הליכתה בשטר, אף הוייתה בשטר.

5לאמה. לאמה אחת היא מוכרה, ואינה מכורה לשתי אמהות, (נד) מיכן ארז״ל יתומה בחיי אב שאם קידשה אביה ונתגרשה בחיי האב ועדיין היא קטנה, אינו רשאי לקבל קידושיה.

6וכי ימכור איש את בתו, האיש מקבל קידושי בתו, ואין האשה מקבלת קידושי בתה, ואיזה היא קטנה שיכולה למאן, זו שקידשה אמה או אחיה, יכולה היא שתאמר אי אפשי באיש פלוני, אבל אם היא גדולה ונתרצה שוב אינה יכולה למאן, ואיזה היא שממאנת והולכת אפילו בנה מורכב לה על כתפה, זו שקידושיה קידושין של טעות.

7לא תצא כצאת העבדים. (נה) לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנעניים יוצאין, ומנין לעבד עברי שאינו יוצא בראשי אברים, שנאמר כי ימכר אחיך העברי או העבריה (שם טו יב), מקיש עבד עברי לעבריה, מה עבריה אינה יוצאת בראשי אברים, אף עבד עברי אינו יוצא בראשי אברים, וכן מפורש במס׳ קידושין בפרק ראשון שהעבד כנעני יוצא בראשי אברים דומיא דשן ועין, ואמה העבריה בסימנין.