מדרש לקח טוב, שמות כב:ט

1כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור. עד שיאמר לו הילך שמור לי זה, דברי ר' ישמעאל, אבל אם אמר לו תן עיניך בו פטור.

2חמור או שור או שה. [לחייב על כל אחד ואחד בפני עצמו. חמור או שור או שה]. פרט, וכל בהמה, כלל, נעשה כלל מוסיף על הפרט וריבה הכל.

3ומת. שתהא מיתתו בידי שמים.

4ונשבר. ששברתו חיה.

5או נשבה. ששבאוהו לסטין שאינו להציל, דומיא דמת, מה מת אינו יכול להציל, אף נשבר ונשבה פטור בזמן שאינו יכול להציל, הא אם יכול להציל ולא הציל חייב.

6בב״מ שני זאבים אונס, זאב אחד אינו אונס, ובשעת משלחת זאבים, אף זאב אחד אונס וכו׳ הלכתא.

7אין רואה. בעדים. אין רואה שבועת ה׳ תהיה בין שניהם. הא אם יש עדים, בעל הבית פטור מכל דבר.